סימן קלא: צריך שיהיה כתיבתו וחתימתו לשמה

 סעיף א

צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט. כיצד, סופר שכתב גט ללמד או להתלמד, ובא הבעל ומצא שם שנכתב בגט זה כשמו, ושם האשה כשם אשתו, ושם העיר כשם עירו, ונטלו וגירש בו, אינו גט.

סעיף ב

יותר על כך, כתב לגרש את אשתו, ונמלך, ומצאו בן עירו ואמר לו: שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך, ונטלו ממנו וגירש בו, אף ע"פ שנכתב לשם גירושין, אינו גט.

סעיף ג

יתר על זה, מי שיש לו שתי נשים ששמותיהן שוות, וכתב לגרש את הגדולה, ונמלך, וגירש בו את הקטנה, אינו גט, שאף ע"פ שנכתב לשם האיש המגרש, לא נכתב לשם זו שנתגרשה בו.

סעיף ד

יתר על כן, אמר לסופר: כתוב, ואי זו שארצה אגרש בו, וכתב הסופר על דעת זה, וגירש בו אחת מהן, הרי זה ספק גירושין. והוא הדין אם אמר לו: כתוב, לאי זו שתצא בפתח תחלה אגרשנה בו.

סעיף ה

גט שכתבו שלא לשמה, אע"פ שהעביר עליו קולמוס לשמה, אינו גט. ויש אומרים שחוששין לו.

סעיף ו

אפילו נכתב לשמו, אם לא חתמו העדים לשמו, אם נתנו לה בלא עדי מסירה, אינו גט. ואם נתנו לה בעדי מסירה, הרי זה פסול. ויש אומרים שגם זה אינו גט.

סעיף ז

לפיכך צריך ליזהר כשהבעל מצוה לסופר לכתוב שיאמר (בפני עדים שיחתמו על הגט): כתוב גט לשם פלונית אשתי. וכן יאמר הסופר בפיו כשמתחיל לכתוב, שכותבו לשם פלונית אשת פלוני ולשמו של פלוני.

הגה: ויאמר כן בפני עדים החותמים על הגט, ויכתבנו אחר כך בקביעות ולא בסירוגין, כדי שיכתבו לשמו ולשמה כמו שהתחיל (בסדר גיטין). ומיהו בדיעבד אם כתבו בסירוגין, כשר (ד"ע). יש אומרים תיקון הקלף וחתיכת הקולמוס, וכל שכן השרטוט, צריך הכל להיות לשמה; ומיהו אם עשה אלו הדברים שלא לשמה, אינו פסול (מ"כ בתיקון).

סעיף ח

יהיו שם שני עדי החתימה בשעת שמתחיל לכתוב הגט, כדי שידעו שנכתב לשמה ויכירוהו בשעת חתימה.

סעיף ט

כשאומר לעדים לחתום בגט, יאמר להם שיחתמוהו לשם פלונית אשתי. וכן יאמר כל אחד בפיו, כשחותם, שהוא חתמו לשם פלונית אשת פלוני ולשמו.

הגה: ואם התחיל לחתום מקצת שמו, ולא אמר לשמו ולשמה, ואח"כ נזכר ואמרו, יש מכשירין (ת"ה סימן רכ"ח ומהרי"ו סי' כ"ו).