סימן קמו: דין המגרש לאחר זמן, ומי שנתגרש על תנאי

 סעיף א

המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע, הרי זו מגורשת כשיגיע הזמן שקבע, והרי זה דומה לתנאי, ואינו תנאי. דומה לתנאי, שהיא מתגרשת כשיגיע הזמן שקבע; ואינו תנאי, שהמגרש על תנאי הרי גירש, וזה עדיין לא גירש עד שיגיע אותו זמן. לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול תנאו, וזה אינו צריך לכפול דבריו ולא לשאר משפטי התנאים. כיצד, האומר לאשתו: הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום, אינה מגורשת אלא לאחר שלשים יום. ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף בתוך שלשים יום, אינה מגורשת.

סעיף ב

הלכה והניחתו בצדי רשות הרבים, ונגנב או אבד לאחר שלשים יום, הרי זו מגורשת, הואיל והיה הגט קיים ביום שמתגרשת בו, וייחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים, שצדי רשות הרבים אינם כרשות הרבים. וכן אם תלה הגירושין במעשה, דינו כדין מגרש אחר זמן. כיצד, כגון שאמר לאשה: הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי מאתים זוז, הרי זו מתגרשת אחר שתתן, ואינו צריך לכפול התנאי ולא לשאר משפטי התנאים, שהרי לא גירש על תנאי, אלא עדיין לא גירש זה, אלא תלה הגירושין בעשיית כך וכך ואחר כך תתגרש. ומה בין מגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה, שהמגרש על תנאי יש שם גירושין, ואינם גומרים עד שיתקיים התנאי. לפיכך כשיתקיים התנאי, נתגרשה, אם היה הגט קיים, אע"פ שאינו ברשותה, ואינה צריכה לחזור וליטלו או להיותו ברשותם אחר שנתקיים התנאי, שהרי הגיע לידה תחלה בתורת גירושין. אבל התולה הגירושין בזמן או במעשה, לא הגיע לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה, לפיכך כשהגיע הזמן צריך להיות הגט ברשותה, או תחזור ותטלנו, או יהיה במקום שייחדה אותו בו אע"פ שאין רשותה, כמו שביארנו, ואח"כ תתגרש בו. ואם נשאת קודם הזמן שקבע, או קודם שתעשה המעשה שתלה בו הגירושין, תצא והולד ממנו ממזר, שעדיין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גירושין.

סעיף ג

הנותן גט ביד אשתו ואמר לה: אם לא תתני מאתים זוז אין זה גט, או אין את מגורשת, הרי זה לא גירש כלל, ואין כאן גט לא על תנאי ולא תלוי במעשה, וכן כל כיוצא בזה. ואם אמר לה: הרי את מגורשת, ואם לא תתני לי מאתים זוז לא תהוי מגורשת, הרי זו מגורשת אע"פ שלא נתנה, מפני שלא כפל תנאו.

סעיף ד

מי שנתגרשה על תנאי, וקדשה אחר קודם שיתקיים התנאי, אם נתקיים התנאי, הרי זו מקודשת; ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט, אינה צריכה גט משני, שאין קדושין תופסין בה. אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי ובטל הגט, צריכה גט משני.

סעיף ה

במה דברים אמורים שאם קדשה אחר ולא נתקיים התנאי שהגט בטל, בתנאי שהוא בלאו, ועשתה מעשה בביטולו; או בתנאי שהוא במעשה תוך זמן קצוב, ועבר הזמן ולא נעשה, או באיזה דרך שהיה התנאי מבוטל בפועל, הגט בטל. אבל בתנאי שבידה לקיימו ובה הדבר תלוי ואם נתקיים התנאי מגורשת, (חיישינן שמא קיימה התנאי) (המ"מ) וחלו קדושי שני.