סימן קמז: אין כותבין תנאי בגט, ואם כתבו מה דינו
סעיף א
כיצד מגרש אדם על תנאי, לא שיאמר: כתבו גט לאשתי על תנאי זה, או כתבו ותנו לה על תנאי זה, ואין צריך לומר שלא יכתוב בתוך הגט: על תנאי זה גירש פלוני את פלונית, אלא כיצד עושה, אומר לסופר לכתוב, ולעדים לחתום, וכותבים גט כשר בלא שום תנאי בעולם, ואח"כ נותן לה הגט ואומר לה: הרי זה גיטיך או הרי את מגורשת ממני על מנת כך וכך, או יאמר לשליח: תנו לה גט זה על מנת כך וכך.
סעיף ב
כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב תורף הגט, הרי זה כשר, בין שכתבו קודם חתימת העדים בין שכתבו אחר חתימת העדים. אבל אם כתבו קודם תורף הגט, אפילו כתב על מנת כך וכך, הרי זה ספק גירושין, שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט. וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף, הרי זה ספק גירושין.
סעיף ג
כל מגרש על תנאי שמבטל הגט, כגון שהתנה לה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין כל ימי חייה, או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, או שהתנה עליה שאר תנאים קודם כתיבת התורף, אם היה התנאי כתוב בגט וחזר ומחקו ונתנו לה, הרי זה ספק מגורשת; ואם היה התנאי על פה, הרי זה נוטל הגט ממנה וחוזר ונותנו לה בלא תנאי כלל, או בתנאי כשר.