סימן לט: המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ומומין, ועל מי להביא ראיה אם נמצאו

 סעיף א

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצא עליה אחד מג' נדרים אלו שדרך בני אדם להקפיד עליהם: שלא תאכל בשר, או שלא תשתה יין, או שלא תתקשט במיני צבעונים, אינה מקודשת. (ואינה צריכה גט) (טור). והוא הדין לנדרים שבינו לבינה דהוו בכלל נדרים שדרך בני אדם להקפיד עליהם. נמצא עליה נדר חוץ מאלו, אע"פ שהוא אומר: מקפיד אני על זה הרי זו מקודשת. ואם אמר לה: על מנת שאין עליך כל נדר, אפילו נמצא שנדרה שלא תאכל חרובין, אינה מקודשת. ויש מי שאומר שחוששין שמא תלך אצל חכם ויתיר לה (ולכן אסורה להנשא בלא גט).

סעיף ב

היו עליה נדרים, והלכה אצל חכם והתירה, מקודשת. ואפילו היא אשה חשובה. במה דברים אמורים, שהתירה חכם קודם שנודע לבעל, אבל אם נודעו לבעל קודם שהתירה, מיד נתבטלו הקדושין. ויש מי שאומר שאם היא אשה חשובה, אפילו אם קודם שנודעו לבעל התירה חכם, היא ספק מקודשת. (ואם קדשה על מנת שאין עליה נדרים, ובעל סתם, עיין לעיל סימן ל"ח סעיף ל"ה).

סעיף ג

המקדש את האשה על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה א' מן המומין הפוסלים בנשים, אינה מקודשת. נמצא בה מום אחר חוץ מאותן המומין, אע"פ שאמר: מקפיד אני אפילו על זה, הרי זו מקודשת.

סעיף ד

ומה הן המומין הפוסלים בנשים, כל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים, ויותר עליהם בנשים ריח רע וזיעה וריח הפה (ויש אומרים דאף ריח החוטם) (מרדכי בשם הר"ם), וקול עבה, ודדיה גסים מחברותיה טפח, וטפח בין דד לדד, ונשיכת כלב ונעשה המקום צלקת (פי' שנתרפאה המכה וקרם עליה עור ולא נשאר אלא רושם המכה), ושומא (פי' וורואה בלע"ז, רש"י) שעל הפדחת, אפילו היתה קטנה ביותר ואע"פ שאין בה שיער, וזו היא השומא שיתירה אשה על הכהנים, והוא שעומדת תחת כיפה שבראשה, פעמים נראית ופעמים אינה נראית, שאם תמיד נראית, הרי ראה ונתפייס, ואם תמיד אינה נראית, אינו מום.

הגה: ואם יש מרחץ בעיר, אפילו מומין שבסתר אין מבטלים. במה דברים אמורים, כשדרך הבנות לילך למרחץ בגלוי, אבל במקום שאין הבנות הולכות למרחץ, רק בלילה ובהחבא, אפילו מומין שבגלוי מבטלין. נכפה, אם הוא לזמן קבוע, הוי מום שבסתר; ואם אינו לזמן קבוע, הוי מום שבגלוי. ועיין לקמן סי' קי"ז עוד מדיני מומין. יש אומרים דנכפה וריח הפה אין חילוק בין מרחץ בעיר, או לא (רבי ירוחם נתיב כ"ג).

סעיף ה

המקדש אשה סתם, ונמצא עליה אחד מן המומין הפוסלים בנשים, או נמצא עליה אחד מנדרים שדרך בני אדם להקפיד עליהם, הרי זו מקודשת מספק.

סעיף ו

קידשה על מנת שאין בה מומין, והיו בה מומין והלכה אצל רופא וריפא אותה, אינה מקודשת. אבל אם התנה האשה (על מנת) שאין בו מומין, והיו בו מומין והלך אצל רופא וריפא, הרי זו מקודשת, שאין גנאי לאיש במומין שכבר נתרפאו, והאשה אינה מקפדת על זאת.

סעיף ז

קדשה על מנת שלא יהיו בה מומין, ונמצאו בה מומין וריפאן הרופא, הרי זו מקודשת למפרע.