סימן קד: בית דין שמכרו וטעו, וכן שאר שלוחין

 סעיף א

בית דין שמוכרים להגבות לאלמנה כתובתה, אין מוכרים אלא בהכרזה. ומכריזים שלשים יום רצופים, או ששים יום שני וחמישי. ומכריזין בבקר ובערב. ובשעה שמכריזין מסיימין השדה במצריה ומודיעים כמה היא יפה ובכמה היא שומא, ושרוצים למכרה כדי להגבות לאשה כתובתה.

סעיף ב

בית דין שמכרו שלא בהכרזה, אפילו מכרו שוה בשוה, נעשו כמי שטעה בדבר משנה וחוזרים ומוכרים בהכרזה.

סעיף ג

בית דין שהכריזו כראוי ובדקו יפה ודקדקו בשומא, אע"פ שטעו ומכרו שוה מנה במאתים או מאתים במנה, הרי מכרם קיים. אבל אם לא בדקו בשומא, ולא כתבו אגרת בקורת שהיא דקדוק השומא והכרזה, וטעו והותירו שתות או פחתו שתות מכרם בטל. פחות משתות מכרם קיים. וכן אם מכרו קרקע בעת שאינם צריכים להכריז עליה, וטעו, ופחתו שתות או הותירו שתות, מכרן בטל אע"פ שהכריזו. (ויש אומרים כיון שהכריזו, אפילו טעו בכפל, המקח קיים) (טור בשם הרא"ש). פחות משתות, מכרן קיים ואינו צריך להחזיר אונאה אע"פ שלא הכריזו. איזהו העת שאינם צריכים הכרזה, בעת שימכרו קרקע לקבורה או למזון האשה והבנות או ליתן מנת המלך, אינם צריכים הכרזה, לפי שהדבר נחוץ. וכן אם לוו לצורך דברים אלו, כשמוכרים לפורעם אינם צריכים הכרזה.

סעיף ד

וכן בית דין שמכרו דברים שאינם טעונים הכרזה וטעו בשתות, מכרם בטל. פחות משתות, מכרם קיים. ואלו הם הדברים שאין מכריזין עליהם: העבדים והשטרות והמטלטלים. העבדים, שמא ישמעו ויברחו. והשטרות והמטלטלים, שמא יגנבו; לפיכך שמין אותם בבית דין ומוכרים אותם מיד. ואם השוק קרוב למדינה, מוליכין אותם לשוק. (ובמקום שאין נוהגין להכריז שום דבר, דינו כדברים שאינן מכריזין) (טור).

סעיף ה

היכא דטעו ונתאנו בשתות, שהמכר בטל, אם ירצו בית דין לקיים המקח ולהחזיר האונאה, הרשות בידם. ויש חולקים בזה.

סעיף ו

שליח שמכר וטעה ונתאנה אפילו בכל שהוא, המכר בטל אפילו אם הוא שליח בית דין. ואם הטעה את הלוקח, עד שתות, המקח קיים וזכה המשלח ביתרון.

הגה: יש אומרים דדיין שנתמנה על פי הורמנא דמלכא ומכר ע"י שלוחו, עדיף משאר שליח בית דין, והוי כבית דין שטעו ומכרן קיים; וכל שכן אם מכרו בעצמו (ריב"ש סימן קע"ט).