סימן קה: דין המוכרת ומוחלת כתובתה

 סעיף א

יכולה אשה למכור כתובתה או ליתנה לאחרים, בין כולה בין מקצתה, והלוקח והמקבל עומדים במקומה, שאם תתאלמן או תתגרש יקחו הם כתובתה, ואם תמות בחיי הבעל אין להם כלום. ואם מכרה לבעלה המכר מכר ואסור להשהותה אלא אם כן יכתוב לה אחרת בעיקר הכתובה.

סעיף ב

המוכרת כתובתה לאחרים ומת הבעל בחייה, אם מתה קודם שנשבעה על כתובתה אין ללוקח ולמקבל כלום. במה דברים אמורים, כשנתאלמנה ומתה, שהיא לא היתה יכולה ליפרע מן היתומים אלא בשבועה. אבל אם נתגרשה ומתה, לקוחות נשבעים שבועה שלא פקדתנו, ונוטלים. ודוקא שמתה, אבל אם היא בחייה צריכה לישבע שלא נפרעה, ואם אינה רוצה לישבע יפסידו הלקוחות. ואם אמרה שנפרעה אחר שמכרה, נאמנת, במגו שאם היתה רוצה למחול. אבל אם אמרה שנפרעה קודם המכר, אינה נאמנת.

סעיף ג

מי שמת והניח בנים ואלמנה, ומתה האלמנה קודם שנשבעה על הכתובה, הבכור נוטל פי שנים.

סעיף ד

המוכרת כתובתה, בין לבעלה בין לאחרים, לא הפסידה שום דבר מתנאי כתובה. אבל המוחלת כתובתה לבעלה, איבדה כל תנאי כתובה.

הגה: ואפילו נדוניתא הפסידה, אם אינה בעין. (ריב"ש סימן קמ"ט בשם הרמב"ן והרשב"א). ויש אומרים דלא הפסידה נדונייתה אלא אם כן אמרה: כל מה שבשטר מחול לך (מהרי"ו סימן י"ט).

סעיף ה

המוחלת כתובתה אינה צריכה לא קנין ולא עדים, והוא שיהיו דברים שהדעת סומכת עליהם ולא יהיו דברי שחוק והיתול או דברי תימא, אלא בדעת נכונה.

הגה: אנסה למחול, כגון שהיה מתקוטט עמה תמיד ומחלה לו כדי שתשב עמו בשלוה, מחילתה בטילה אע"פ שלא מסרה מודעא (תשובת הרשב"א סימן תקפ"ג).

סעיף ו

המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו, מחול. ואפילו יורש מוחל. לפיכך מכרה כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה, בנה יכול למחול והמכר בטל. ואפילו אין לה יורש אחר אלא זה הבן ונמצא פרעון הכתובה עליו, יכול למחול לעצמו כדי לבטל המקח, ויורש הכתובה.

סעיף ז

מי שמכר בחיי אביו כתובת אמו שאם ימות אביו ואח"כ תמות אמו ויירש הוא את כתובתה שיהיה הלוקח עומד במקומה לגבותה, והתנה שאם תערער אמו על המכר שלא יסלקנו מערער, ומתה ולא ערערה, אינו יכול לומר: אני במקום אמי וכמו שהיא יכולה לערער על המקח גם אני מערער ואבטלנו, שערעור של עצמו קיבל עליו ודאי.