סימן פג: חבלת אשת איש למי הוא
סעיף א
החובל באשת איש, השבת והריפוי לבעלה; והצער, שלה; והבשת והנזק, אם בגלוי הוא, כגון שחבל בפניה ובצוארה או בידה וזרועותיה, השליש שלה ושני שלישים לבעל, ואם בסתר הוא הנזק, השליש לבעל וב' שלישים לאשה. של בעל, נותנין לו מיד; ושל אשה, ילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות. ואינה יכולה למחול, לא על חלקו ולא על חלקה; ואם מחלה, אינה מחילה, ומכל מקום אינו יכול לתבוע חלקה אלא בהרשאתה. במה דברים אמורים, כשחבלו בה אחרים, אבל הבעל שחבל באשתו חייב לשלם לה מיד כל הנזק וכל הבשת והצער, והכל שלה, ואין לבעל בהם פירות. ואם רצתה ליתן הדמים לאחר, נותנת; והבעל מרפא אותה כדרך שמרפא כל חוליה.
הגה: חירף אותה שום אדם בדברים, אע"פ שהמבייש בדברים פטור, אם פייסוה בממון (ד"ע), אם חרפוה בגלוי לו ב' חלקים ולה חלק א'; ואם בסתר, לה ב' חלקים ולו חלק א' (טור).
סעיף ב
המזיק את אשתו בתשמיש המטה, חייב בנזקיה.