סימן פט: חיוב קבורת אשתו
סעיף א
מתה האשה בחיי הבעל, חייב לקוברה וליטפל בכל צרכי קבורתה, ובכלל זה האבן שנותנים על הקבר. וכן חייב לעשות לה מספד וקינים, כדרך כל המדינה. ואם דרכם להספיד בחלילין, לא יפחות משני חלילין ומקוננות, אפילו עני שבישראל; ואם היה עשיר, הכל לפי כבודו. ואם היה כבודה יותר מכבודו, קוברים אותה לפי כבודה, שעולה עמו ואינה יורדת.
סעיף ב
לא רצה לקוברה, ועמד אחר וקוברה, בית דין מוציאין מבעלה ונותנין לזה.
סעיף ג
היה בעלה במדינה אחרת, בית דין יורדין לנכסיו ומוכרין בלא הכרזה, וקוברין אותה לפי ממון הבעל ולפי כבודו, או לפי כבודה.
סעיף ד
אלמנה, אינה נקברת מנכסי בעלה, אלא יורשי כתובתה חייבין בקבורתה. ואם מתה קודם שנשבעה שבועת אלמנה, יש מי שאומר שיורשי בעלה חייבין בקבורתה, ולא הודו לו.