סימן צב: האיש שסילק עצמו מפירות נכסי אשתו ומירושתה
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן צב: האיש שסילק עצמו מפירות נכסי אשתו ומירושתה

סימן צב: האיש שסילק עצמו מפירות נכסי אשתו ומירושתה

 סעיף א

הכותב או האומר לאשתו בעודה ארוסה: דין ודברים אין לי בנכסיך, אם מכרה או נתנה, קיים. (ואין לו במעות המקח כלל) (הגהות אלפסי). וכל זמן שלא מכרה ולא נתנה, הבעל אוכל הפירות, ואם מתה יורשה. ואם כתב לה כן אחר הנשואין, צריך לקנות מידו ואז יהיה מכרה ומתנתה קיים.

הגה: ולא מהני סלוקו אלא לאחר אירוסין, אבל קודם אירוסין לא מהני סילוק (ר"ן ריש פ' הכותב ורשב"א סימן תתק"ס).

 

סעיף ב

אם התנה בעודה ארוסה על נכסים שיפלו לה משנשאת שלא יהא לו דין ודברים בהם, מועיל. ויש מי שאומר שאינו מועיל.

הגה: סלק עצמו מנכסים, יש אומרים שאין הנכסים הכתובים בכתובתה בכלל (מרדכי פ' הכותב בשם ריצב"א); ואפילו נכסים שנפלו לה אח"כ אינו בכלל (מהרי"ק שורש י"ג), אלא אם כן פירש בהדיא.

 

סעיף ג

כשאמר לה בעודה ארוסה: דין ודברים אין לי בנכסיך, אם קנו מידו הרי סילק עצמו מגוף הקרקע ואין לו בנכסיה פירות לעולם. ויש מי שחולק בזה.

 

סעיף ד

הוסיף להתנות גם על הפירות, שאמר לה: דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן, אינו אוכל פירות בחייה, אבל מוכרים הפירות ולוקחים בהם קרקע ואוכל פירותיו.

הגה: ואם מתה, יורשה (טור). ויש אומרים דאין כופין אותה למכור הפירות, אלא שאם שיירה פירות ימכרם ויקנה בהם קרקע והוא אוכל פירות (טור בשם הרא"ש).

 

סעיף ה

הוסיף להתנות עמה שלא יאכל פירות נכסיה ולא פירי פירותיהם, לוקחין הפירות וקונים בהם קרקע, ולוקחים פירות קרקע זו וקונים בהם קרקע שנייה, והוא אוכל פירות אלו שהן פירי פירות. וכן הדבר תמיד, עד שיתנה עמה שלא יהיה לו פירות ולא פירות פירותיהן עד לעולם, ואז לא יהיה לו שום צד פירות בחייה.

 

סעיף ו

כתב לה: דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירותיהן, ולא הזכיר הפירות, יש אומרים שאוכל הפירות ולא פירי פירות, ויש אומרים שגם הפירות אינו אוכל.

 

סעיף ז

התנה עמה שלא יירשנה, הרי זה לא יירשנה, אבל אוכל פירות בחייה. וכן אם התנה עמה שאם מתה בלא בנים יחזרו הנכסים לבית אביה, הכל קיים. במה דברים אמורים, שהתנה עמה קודם שתנשא, בעודה ארוסה, או בכותב לה בכתובתה בשעת כניסה, אבל אם התנה עמה אחר שנשאה, תנאו בטל, וירשנה.

הגה: ועין לעיל סימן ס"ט. והא דלא מהני תנאי לאחר שנשאת, דוקא שאמר שלא יירשנה, מכל מקום אם מחייב עצמו להחזיר ליורשיה מה שיורש ממנה צריך לקיים (הר"ן ריש הכותב בשם הרמב"ן וריב"ש סימן צ"ד וק"ב).

 

סעיף ח

התנה עמה אחר נישואין שלא יהיו לו דין ודברים בנכסיה ולא בפירי פירותיה עד עולם בחייה ובמותה, הרי זה אינו אוכל פירות כלל, אבל אם מתה יירשנה.

הגה: סלק עצמו מנכסי אשתו וגירשה, וחזר ונשאה סתם, על תנאי הראשון הוא מחזירה (רשב"א סימן תקס"ב).