סימן צח: פטרה משבועה או ייחד לה מטלטלין, גובה בלא שבועה

 סעיף א

אם פטרה הבעל משבועה, גובה כתובתה בלא שבועה. וכפי לשון הפיטור היא נפטרת. כיצד, כתב: נדר ושבועה אין לי עליך, אינו יכול להשביעה שום שבועה, אבל משביע את יורשיה, אם גירשה ומתה יורשיה נשבעים שבועת היורשים, ואת הבאים ברשותה, כגון אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה, והלקוחות תובעים כתובתה, נשבעים: שלא פקדתנו. ואם היא עדיין קיימת, לא יגבו הלקוחות אלא אם כן תשבע היא שלא נפרעה.

הגה: וע"ל סימן ק"ה. פטר אשתו בשעת מיתתו מן השבועה, נוטלת כתובתה בלא שבועה. אבל אם ראו אותה אחר כך שמפסידה הנכסים, צריכה לישבע (מרדכי סוף הכותב). ואם יש עדים שהפסידה או נתנה לאחרים, או שהיא מודה, צריכה לשלם ואינה נאמנת לומר שבעלה צוה לה כך (תשובת הרא"ש כלל נ'). אבל אם עשאה נאמן בפירוש על כל דבר כשני עדים, נאמנת (סברת הרב).

סעיף ב

ומשביעין ג"כ יורשיה והבאים ברשותה אם פגמו הכתובה או אם נעשו אפוטרופוס, ואפילו אם נתן לה רשות למנות אפוטרופוס.

סעיף ג

כתב לה: נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך, אינו יכול להשביע לא אותה ולא יורשיה ולא את הבאים ברשותה שום שבועה, אבל יורשיו והבאים ברשותו, כגון לקוחות שקנו ממנו, משביעים אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה, כגון אם נתגרשה ומתה; אבל אם נתאלמנה ומתה קודם שנשבעה, אין יורשיה ולא הבאים ברשותה גובין כתובתה.

סעיף ד

כתב לה: נדר ושבועה אין לי וליורשי ולא לבאים ברשותי לא עליך ולא על יורשיך ולא על הבאים ברשותיך, אינו יכול להשביע לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה. ואפילו פגמה היא או היורשים כתובתה או יורשים מן היורשים. אבל אם נעשית אפטרופס לאחר מיתת הבעל, לזה אינו מועיל הפיטור. אבל לאפוטרופסות שנעשית בחיי בעלה, מועיל, שאפילו ע"י גלגול אינו יכול להשביעה. ויש מי שאומר שאפילו לא פטרה אין היורשים יכולים להשביעה על אפוטרופסות שנעשית בחיי בעלה.

סעיף ה

על מה שמכרה בין מיתה לקבורה, לצורך קבורה, אין משביעין אותה אפילו ע"י גלגול.

סעיף ו

כתב: דלא נדר דלא שבועה, אפילו אמר: מנכסי אילין, היורשים משביעין אותה, אלא אם כן פטרה בפירוש מהיורשים.

סעיף ז

אעפ"י שהאמינה על יורשיו ועל הבאים מכחו, אינו מועיל לגבות מהלקוחות בלא שבועה.

הגה: ויש אומרים דגם לגבי יורשיו אינו מועיל פטור ונאמנות שהאמין לה, אפילו פטרה בפי' לגבי יורשיו (ר"ח ר"י והרא"ש). ודוקא כל זמן שהיא קיימת, אבל אם מתה, או אינה יכולה לישבע, יורשיה או היא נוטלין כתובתה כך בלא שבועה (ריב"ש סימן קס"ט ובסימן קס"ח). ונראה לי דכן ראוי להורות.