סימן רטז: דיני ברכת הריח
סעיף א
אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח, אבל לאחריו אינו צריך לברך כלום.
סעיף ב
אם זה שיוצא ממנו הריח עץ או מין עץ, מברך בורא עצי בשמים; ואם הוא עשב, מברך בורא עשבי בשמים; ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב, כמו המוס"ק, מברך בורא מיני בשמים; ואם היה פרי ראוי לאכילה, מברך: הנותן ריח טוב בפירות. והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו, אבל אם נטלו לאכלו ולא נתכוון להריח בו, אע"פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך; ועל כולם, אם אמר: בורא מיני בשמים, יצא; הילכך על כל דבר שהוא מסופק בו, מברך בורא מיני בשמים; על אגוז מוסקאד"ה ועל קניל"ה וקלא"וו וכל בשמים שהם לאכילה, מברך שנתן ריח טוב בפירות.
סעיף ג
על הורד, ועל הקנמון שהוא עור הנדי, ועל מי הורד, ועל הלבונה והמצטיכי וכיוצא בהם, בורא עצי בשמים.
סעיף ד
על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב.
סעיף ה
שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו: בורא עצי בשמים.
סעיף ו
שמן שבשמו כמו שמן המשחה, אם בעצי בשמים, מברך בורא עצי בשמים; ואם בעשבי בשמים, מברך בורא עשבי בשמים; ואם היו בו עצים ועשבים, מברך בורא מיני בשמים; ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים, יש אומרים שמברך בורא שמן ערב, ויש אומרים שאינו מברך עליו כלל, דהוי ריח שאין לו עיקר; וכיון שספק הוא, נכון ליזהר מלהריח בו.
סעיף ז
סימלק וחילפי דימא, מברך בורא עצי בשמים; סימלק יש מפרשים רוסמארי"ן; ויש מפרשים יאסמי"ן; ויש מפרשים שהוא עשב שיש לו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו ולכל שורה שלש עלין; וחילפי דימא, הוא שבולת נרד שקורין אישפי"ק.
סעיף ח
סיגלי והם ויאולא שנא, בורא עשבי בשמים.
סעיף ט
נרגיס, והוא חבצלת, ויש אומרים שהוא ליריי"ו, אם גדל בגנה, מברך בורא עצי בשמים; ואם הוא גדל בשדה, מברך בורא עשבי בשמים.
סעיף י
היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים, מברך על כל אחד ברכה הראויה לו. הגה: ואם בירך על כולם מיני בשמים, יצא (טור ריש הסי'). ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים, ע"ל סי' רי"א.
סעיף יא
הביאו לפניו הדס ושמן להריח בהם, אם ברכותיהן שוות מברך על ההדס ופוטר את השמן; ואם אינם שוות, מברך על ההדס תחילה.
סעיף יב
מברכין על המוגמר (פי' בשמים שמשימים על הנחלים להריח בהם) משיעלה קיטור עשנו קודם שיגיע לו הריח, אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן.
סעיף יג
המוגמר, אם הוא של עץ מברך בורא עצי בשמים; ואם של עשב, בורא עשבי בשמים; ואם של שאר מינים, בורא מיני בשמים.
סעיף יד
המריח באתרוג של מצוה, מברך עליו; ויש אומרים שאינו מברך, לכך נכון שלא להריח בו. הגה: יש אומרים דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (אבודרהם וב"י סימן רצ"ו בשם א"ח), ויש אומרים דאין לברך עליו (ב"י), לכך אין להריח בו.