סימן ג: הנהגת בית הכסא
סעיף א
כשיכנס לבית הכסא יאמר: התכבדו מכובדים וכו', ועכשיו לא נהגו לאומרו.
סעיף ב
יהא צנוע בבית הכסא ולא יגלה עצמו עד שישב.
הגה: ולא ילכו שני אנשים ביחד, גם לא ידבר שם ויסגור הדלת בעדו, משום צניעות (אור זרוע).
סעיף ג
אם רוצה למשמש בפי הטבעת בצרור, או בקיסם, לפתוח נקביו, ימשמש קודם שישב ולא ימשמש אחר שישב, מפני שקשה לכשפים.
סעיף ד
לא יגלה עצמו כי אם לאחריו טפח ומלפניו טפחיים, ואשה מאחריה טפח ומלפניה ולא כלום.
סעיף ה
אם נפנה במקום מגולה, שאין בו מחיצות, יכוין שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא, אבל בין מזרח למערב, אסור. (ולהטיל מים בכל ענין שרי) (בית יוסף בשם הרמב"ם).
סעיף ו
וכן אסור לישן בין מזרח למערב, אם אשתו עמו. ונכון להזהר, אפילו כשאין אשתו עמו.
סעיף ז
המטיל מים מן הצופים ולפנים (פירש מקום שיכולים לראות משם הר הבית, ומשם והלאה אין יכולים לראות, רש"י), (לא) ישב ופניו כלפי הקודש, (אלא לצפון או לדרום), או יסלק הקודש לצדדין.
סעיף ח
כשנפנה בשדה, אם הוא אחורי הגדר יפנה מיד. ובבקעה, יתרחק עד מקום שלא יוכל חבירו לראות פירועו.
סעיף ט
לא ישב במהרה ובחוזק, ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי, שלא ינתק שיני הכרכשתא.
סעיף י
לא יקנח ביד ימין.
סעיף יא
לא יקנח בחרס, משום כשפים, ולא בעשבים יבשים, שהמקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו התחתונות נושרות, ולא בצרור שקנח בו חבירו, מפני שמביא את האדם לידי תחתוניות.
הגה: ועכשיו, שבתי כסאות שלנו אינן בשדה, נהגו לקנח (בחרס, וכן נהגו לקנח) בדבר שהאור שולט בו ואינו מזיק, ופוק חזי מאי עמא דבר (חידושי אגודה פרק המוצא).
סעיף יב
יפנה בצניעות, בלילה, כמו ביום.
סעיף יג
לא ישתין מעומד, מפני ניצוצות הניתזין על רגליו, אם לא שיעמוד במקום גבוה או שישתין לתוך עפר תחוח (פירוש קרקע שאינה בתולה אלא כגון של ארץ חרושה).
סעיף יד
יזהר שלא יאחוז באמה וישתין, אם לא מעטרה ולמטה, מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה, אלא אם כן הוא נשוי. ומדת חסידות ליזהר אפילו הנשוי.
סעיף טו
אפילו מי שאינו נשוי, מותר לסייע בביצים.
סעיף טז
לא הותר לנשוי לאחוז באמה אלא להשתין, אבל להתחכך, לא.
סעיף יז
המשהה נקביו, עובר משום בל תשקצו.