סימן נא: דיני תפלה מן ברוך שאמר עד ישתבח
סעיף א
אומרים: ברוך שאמר, קודם פסוקי דזמרה, וישתבח, לאחריהם.
סעיף ב
אם סיים ברוך שאמר, קודם שסיים החזן, עונה אחריו: אמן.
סעיף ג
אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכות עצמו (וע"ל סי' רט"ו).
סעיף ד
צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל: ברוך שאמר עד סוף י"ח, (ואפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח (ב"י בשם כל בו) (וע"ל סי' כ"ג נ"ד).
סעיף ה
בין המזמורים האלו, שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם; ובאמצע המזמור, שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד.
סעיף ו
צריך להפסיק בין אלילים ובין וה' שמים עשה (דברי הימים א, טז, כו).
סעיף ז
צריך לכוין בפסוק פותח את ידך (תהילים קמה, טז) ואם לא כוון, צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת.
הגה: ואומרים פסוק ואנחנו נברך יה (תהילים קטו, יח) אחר תהלה לדוד (תהילים קמה, א-כא) (טור וכל בו) וכופלין פסוק כל הנשמה תהלל יה (תהילים קנ, ו) לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה (טור) וכן פסוק ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו, יח) (אבודרהם). כשמגיע לואתה ה' אלהינו מודים אנחנו לך (דברי הימים א, כט, יג) או לפסוק וכל קומה לפניך תשתחוה אין לשחות ולהשתחות שם כדלקמן סי' קי"ג (הר"י ס"פ אין עומדין ור' ירוחם נתיב א'). ונהגו לעמוד כשאומרים: ברוך שאמר, ויברך דויד וישתבח.
סעיף ח
אין אומרים הזמירות במרוצה, כי אם בנחת.
סעיף ט
מזמור לתודה (תהילים ק, א-ה) יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה.
הגה: ואין אומרים מזמור לתודה בשבת וי"ט (טור) או בימי פסח, שאין תודה קריבה בהם משום חמץ, ולא בערב פסח, וע"ל סי' תצ"ט, ולא בערב יום כפור וע"ל סי' תר"ד, וכן נהגו במדינות אלו (מנהגים).