סימן תרפד: סדר קריאת התורה בחנוכה
סעיף א
קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא, שלשה בכל יום; ומתחילין בברכת כהנים (ויש אומרים שמתחילין ביום כלות משה) (טור), (וכן אנו נוהגין), וקורא אותו עם כהן ולוי, וישראל קורא ביום הראשון. (ויש אומרים שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון, והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין); ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר, ולוי עד ביום השלישי, וישראל חוזר וקורא: ביום השני, ועל דרך זה בכל יום.
הגה: ויש אומרים שישראל קורא ביום שלאחריו, דהיינו ביום הג', וכן בכל יום; וכן נוהגין (הגהות מיימוני פי"ח);
ביום שמיני מתחילין: ביום השמיני, וגומרין כל הסדר, וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך (ונוהגים לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים).
סעיף ב
בשבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים; באחד קורא בפרשת השבוע, ובשני קורא בשל חנוכה, ומפטיר: רני ושמחי; ואם חלו בו ב' שבתות, מפטיר בב' במלכים, בנרות דשלמה. הגה: ואם חל חתונה בשבת זו, מפטירין בשל חנוכה (מנהגים).
סעיף ג
אם חל ר"ח טבת בשבת, מוציאין ג' ספרים וקורין ו' בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בשל ר"ח ומתחיל: וביום השבת, ובג' קורא מפטיר בשל חנוכה ומפטיר: רני ושמחי; ואם חל ר"ח בחול, מוציאין ב' ספרים וקורין באחד ג' בשל ר"ח, ובשני קורא אחד בשל חנוכה. ואם טעה החזן וקרא ד' בשל ר"ח, אם לא הוציאו ספר ב' אינו צריך לקרות יותר; אבל אם הוציאו ספר ב', משום פגמו צריך לקרות ה' בשל חנוכה.
הגה: ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל ר"ח (אבודרהם הלכות ברכות); ואם צריך לברך על קריאת ר"ח, עי' לעיל סימן ק"מ.