סימן קמג: דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קמג: דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר

סימן קמג: דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה, ויתר דיני הספר

 

סעיף א
אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים בני חורין, ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים.
 
סעיף ב
אם כתבו כל חומש לבדו, אפילו בגלילה כספר תורה, אין קורין בו עד שיהיו כל חמשה חומשים תפורים ביחד.
הגה: והם כתובים בגלילה כספר תורה, אבל בחומשים שלנו, אפילו כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם (מרדכי סוף פרק הנזקין וס"פ הקומץ ותשובת הרמב"ן סי' קפ"ז וקצ"ט ורבי' ירוחם נ"ב ח"ב ואגור בשם שבולי הלקט ומהרי"ק שורש ס"ח והכל בו ומ"ע פ"ט מה' ספר תורה), ובמקום שיש ספר תורה ואין שליח ציבור הבקי בנגינה בעל פה, ראיתי נוהגים שהשליח ציבור קורא מן החומש בנקוד והעולה קורא אחריו מן הספר תורה הכשר.
 
סעיף ג
אפילו בכפרים שאין נמצא להם ספר תורה כשר, אין מברכין עליו.
 
סעיף ד
אם נמצא טעות בספר תורה בשעת קריאה, מוציאין ספר תורה אחרת, ומתחילין ממקום שנמצא הטעות, ומשלימין הקורים על אותם שקראו במוטעה; ואם נמצא טעות באמצע קריאת הקורא, גומר קריאתו בספר הכשר, ומברך לאחריה, ואינו חוזר לברך לפניה. הגה: ואם כבר קראו עמו ג' פסוקים ואפשר להפסיק, פוסקים שם, ומברך אחריה ומשלימים המנין בספר תורה האחר שמוציאין (מרדכי פ"ב דמגילה) והא דמוציאין אחר, דוקא שנמצא טעות גמור, אבל משום חסירות ויתרות אין להוציא אחר, שאין ספר תורה שלנו מדוייקים כל כך שנאמר שהאחרת יהיה יותר כשר (אגור ופסקי מהרי"א סי' פ' וריא"ז ומהרי"ל פסקו דאין להביא ספר תורה אחרת, וב"י פסק דצריך להוציא ספר תורה אחרת) לכן צריך לחלק כך; ובשעת הדחק, שאין לצבור רק ספר תורה פסול ואין שם מי שיכול לתקנו, יש אומרים דיש לקרות בו בצבור ולברך עליו (כל בו ואבודרהם), ויש פוסלין (תשובת הרשב"א תפ"ז ות"ה ומיימוני פ"י מהלכות ספר תורה); ואם חומש אחד שלם בלא טעות, יש להקל לקרות באותו חומש, אע"פ שיש טעות באחרים (ר"ן).
 
סעיף ה
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.