סימן רלט: דין קריאת שמע על מטתו
סעיף א
קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע (דברים ו, ד-ט) ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני וכו'.
הגה: ויקרא קריאת שמע סמוך למטתו, ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו, אלא יישן מיד, שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהילים ד, ה) (כל בו ורוקח ורבינו ירוחם נ"ב ח"ב), ועיין לעיל סימן ס"ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב; ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד, אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (הגהות מיימוני פ"ז); ואין מברכין על קריאת שמע של ערבית. (הגהות מיימוני פ"ז וב"י בשם תוס' פ' כל הבשר). ואומר: יושב בסתר עליון (תהילים צא, א-טז) ואומר: ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה (תהילים ג, ב-ט) ואומר: ב"ה ביום ב"ה בלילה ברוך ה' בשכבנו ברוך ה' בקומנו, ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן וכו' (זכריה ג, ב) ה' שומרך וכו' מעתה ועד עולם (תהילים קכא, ה-ח) בידך אפקיד רוחי וכו' (תהילים לא, ו) יברכך ה' וכו', עד וישם לך שלום (במדבר ו, כב-כז) ואומר: השכיבנו עד סמוך לחתימה.
סעיף ב
כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה, שא"כ נמצא גופו ערום, אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת, ויכנס במטתו.