סימן סה: הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור קוראין קריאת שמע, או שהפסיק בשעת הקריאה
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן סה: הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור קוראין קריאת שמע, או שהפסיק בשעת הקריאה

סימן סה: הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור קוראין קריאת שמע, או שהפסיק בשעת הקריאה

 

סעיף א
קראה סירוגין, דהיינו שהתחיל לקרות והפסיק בין בשתיקה בין בדיבור וחזר וגמרה, אפילו שהה כדי לגמור את כולה, יצא אפילו היה ההפסק מחמת אונס.
הגה: ויש אומרים דאם היה אנוס, והפסיק כדי לגמור את כולה, חוזר לראש. והכי נהוג, ומשערין ענין השהייה לפי הקורא ולא לפי רוב בני אדם (רשב"א ס"פ היה קורא). וכן הוא לקמן סימן ק"ד.
 
סעיף ב
קרא קריאת שמע ונכנס לבהכ"נ ומצא צבור שקורין קריאת שמע, צריך לקרות עמהם פסוק ראשון, שלא יראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חביריו. והוא הדין אם הוא בבהכ"נ ואומר דברי תחנונים או פסוקים, במקום שרשאי לפסוק. אבל אם הוא עסוק במקום שאינו רשאי לפסוק, כגון מברוך שאמר ואילך, לא יפסיק אלא יאמר התיבות שהוא אומר בשעה שהציבור אומרים פסוק ראשון, בניגון הצבור, שיהיה נראה כאילו קורא עמהם.
 
סעיף ג
קרא קריאת שמע ונכנס לבהכ"נ, ומצא צבור שקורין קריאת שמע, טוב שיקרא עמהם כל קריאת שמע ויקבל שכר כקורא בתורה.
הגה: אבל אינו חייב רק בפסוק ראשון, כמו שנתבאר (ב"י).