סימן עא: אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע
סעיף א
מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, אפילו אינו מוטל עליו לקברו, פטור מקריאת שמע ומתפלה. ואפילו אם רוצה להחמיר על עצמו ולקרות, אינו רשאי. ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה, ורצה להחמיר על עצמו ולקרות, אין מוחין בידו (עיין בי"ד סי' שמ"א).
סעיף ב
במה דברים אמורים, בחול, אבל בשבת חייב כל היום עד הערב, אם מחשיך על התחום להתעסק בצרכי קבורה. אבל אם אינו מחשיך על התחום, חייב גם לעת ערב. ויו"ט שני דינו כחול (ועיין סימן תקמ"ח סעיף ה'). ויו"ט ראשון, אם רוצה לקוברו בו ביום ע"י עובדי כוכבים, דינו כחול. ואם אינו רוצה לקוברו בו ביום, דינו כשבת.
סעיף ג
המשמר את המת, אפילו אינו מתו, פטור.
סעיף ד
היו שנים משמרים, זה משמר וזה קורא, ואח"כ משמר זה וקורא זה.
סעיף ה
החופר קבר למת, פטור.
סעיף ו
היו ב' או יותר חופרים, כל הצריכים לצרכי החפירה בבת אחת, פטורין. ואם יש נוספים, נשמטים וקורין, וחוזרים אלו ומתעסקים והאחרים נשמטין וקורין (עיין בי"ד סימן שס"ה).
סעיף ז
אסור לקרות קריאת שמע תוך ארבע אמות של מת, או בבית הקברות, ואם קרא, לא יצא.