סימן פב: דין צואה יבשה
סעיף א
צואה יבשה כ"כ שאם יזרקנה תתפרך, הרי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה, והוא שלא יהיה בה ריח רע.
הגה: יש אומרים דלא הוי כעפר רק אם נפרכת על ידי גלילה בלא זריקה, וכן עיקר (רש"י והרא"ש פרק מי שמתו), (טור).
סעיף ב
מי רגלים שנבלעו בקרקע, אם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדם. ויש אומרים דאינו אסור רק בטופח ע"מ להטפיח, ויש לסמוך ע"ז.