סימן תרמו: דיני הדס
סעיף א
הדס שנקטם ראשו, כשר; נשרו רוב עליו, אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד, כשר.
סעיף ב
היו ענביו מרובות מעליו, אם ירוקות, כשר; ואם אדומות או שחורות, פסול; ואם מיעטן, כשר; ואין ממעטים אותם ביו"ט, לפי שהוא כמתקן; עבר וליקטן, או שליקטן אחד אחד לאכילה, הרי זה כשר. (ומיום ראשון ואילך, כשר בכל ענין) (ב"י בשם א"ח).
סעיף ג
ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו; כגון שלשה עלין או יותר, בגבעול אחד; אבל אם היו שני העלים בשוה, זה כנגד זה, והעלה השלישי למעלה מהם, אין זה עבות אבל נקרא: הדס שוטה.
הגה: ופסול אפילו בשעת הדחק; ואיכא מאן דאמר בגמרא דכשר; וע"כ נוהגין באלו המדינות לכתחלה לצאת באלו ההדסים המובאים ואין ג' עלין בגבעול אחד; ויש מי שכתב דהדסים שלנו אין נקראים הדס שוטה, הואיל והם שנים על גב שנים ואינן כהדס שוטה המוזכר בגמרא; ולכן נהגו להקל כמו שכתב מהר"י קלון ומהר"י איסרלן ז"ל בתשובותיהם.
סעיף ד
יצאו הרבה בקן אחד ונשרו מהם עד שלא נשארו אלא שלשה בקן אחד, כשר, אפילו נשרו רובם כגון שהיו שבעה ונשרו מהם ארבעה ונשארו שלשה.
סעיף ה
למצוה בעינן כל שיעור אורך ההדס שיהא עבות, ולעיכובא ברובו (ואפילו אינו בראשו) (טור).
סעיף ו
יבשו עליו, פסול; כמשו, כשר.
סעיף ז
שיעור היבשות, אפילו אם נפרך בצפורן, אם עדיין ירוקים הם, כשר; ואינם נקראים יבשים, אלא כשילבינו פניהם.
סעיף ח
יבשו רוב עליו ונשתייר בראש כל בד מהג' בדין קן אחד ובו ג' עלין לחין, כשר; ויש מפרשים שאפילו אם מהג' שבחד קינא יבשו שנים, ולא נשאר כי אם אחד לח, כשר, והוא שיהיה העלה שהוא מורכב על שניהם.
סעיף ט
אם אותם עלים שלא יבשו הם כמושין, יש פוסלין ויש מכשירין.
סעיף י
נקטם ראשו, כשר, אפילו לא עלתה בו תמרה; והוא הדין ליבש ראשו, ויש פוסלין בנקטם ראשו.
הגה: וטוב להחמיר במקום שאפשר באחר (המגיד), ולא מקרי נקטם אלא אם נקטמו העצים (ר"ן).
סעיף יא
אם אין לו אלא הדס שענביו מרובים מעליו, ביו"ט, נוטלו ואינו מברך עליו.