סימן רמו: דיני השאלה והשכרה לאינו יהודי בשבת
סעיף א
מותר להשאיל ולהשכיר כליו לאינו יהודי, ואע"פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים; ויש אומרים דכלים שעושין בהם מלאכה, כגון מחרישה וכיוצא בה, אסור להשכיר לאינו יהודי בערב שבת; וביום הה' מותר להשכיר לו, ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא בהבלעה, כגון שישכיר לו לחדש או לשבוע; ולהשאיל לו, מותר אפילו בערב שבת.
הגה: וכן עיקר כסברא האחרונה; ומותר להשאיל לו בערב שבת (טור וסמ"ק ותוס' פ"ק דשבת) אף על גב שמתנה שהאינו יהודי יחזור וישאיל לו, ולא אמרינן בכי האי גוונא דהוי כשכירות (הגהות מיימוני פ"ו).
סעיף ב
אסור להשאיל שום כלי לאינו יהודי בשבת, ואפילו בערב שבת אם הוא סמוך לחשיכה, כל שאין שהות להוציאו מפתח ביתו של המשאיל קודם חשיכה, מפני שהרואה סבור שישראל צוהו להוציאו.
סעיף ג
אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לאינו יהודי כדי שיעשה בה מלאכה בשבת, שאדם מצווה על שביתת בהמתו.
הגה: אבל יכול להשכירה או להשאילה, ולהתנות שיחזירנה לו קודם השבת, אבל לא מהני אם מתנה עם האינו יהודי שתנוח בשבת, כי אין האינו יהודי נאמן על כך (סמ"ג וסה"ת ומרדכי פ"ק דשבת) ואם השאילה או השכירה לאינו יהודי, והתנה עמו להחזירה לו קודם השבת ועיכבה בשבת, יפקירנה בינו לבין עצמו קודם השבת, או יאמר בהמתו קנויה לאינו יהודי, כדי שינצל מאיסורא דאורייתא.
הגה: ואם רוצה, יכול להפקירה לפני ג' בני אדם כדין שאר הפקר, ואפילו הכי אין שום אדם יכול לזכות בה דודאי אין כוונתו רק כדי להפקיע מעליו איסור שבת (טור). ודוקא בשבת, אבל ביו"ט אין אדם מצווה על שביתת בהמתו ביום טוב (ב"י סי' ש"ה בשם שבולי הלקט).
סעיף ד
ישראל שהשכיר שוורים לאינו יהודי לחרוש בהם, וחורש בהם, יש מתירים אם קבל עליו האינו יהודי אחריות מיתה וגזילה וגניבה ויוקרא וזולא; ויש אומרים דכיון שאין האינו יהודי יכול למכרה אם ירצה, נקראת בהמת ישראל (ועיין למטה בסימן זה).
סעיף ה
אם ישראל ואינו יהודי שותפין בבהמה, מותר לעשות בה האינו יהודי מלאכה בשבת על ידי שיתנה עם האינו יהודי בתחלה כשקנו אותה שיטול האינו יהודי בשבת וישראל ביום חול, ואם לא התנו מתחלה אסור, אע"פ שהתנו אח"כ; ואם ילוה אותה לאינו יהודי בהלואה גמורה, שיהא רשות בידו להוציאה אם ירצה, שלא ברשות ישראל, ויזקוף הדמים על האינו יהודי ואחריות השוורים על האינו יהודי, מותר. ויש מתירים אפילו לא יהא רשות ביד האינו יהודי להוציא, ע"י שיזקוף הדמים על האינו יהודי במלוה ויחזור האינו יהודי ויעשה אפותיקי (פירוש אפו תהא קאי כלו' לא יהא לך פרעון אלא מזה) לישראל, או יהרהנם (פירוש משכון בלשון ישמעאל רהן) אצלו, ובלבד שלא יאמר לו: מעכשיו; ויש מתירים ע"י שיזהיר את האינו יהודי שלא יעשה בה מלאכה בשבת ואם יעבור ויעשה תהיה אחריות עליו ואפילו מהאונסים, ויכתוב כן בערכאותיהם, דהשתא אם בא לעשות מלאכה בשבת אינה בהמת ישראל, שהרי קנאה האינו יהודי להתחייב באונסיה.
הגה: וכל צדדי היתרים אלו הלכתא נינהו ויכול לעשות איזה מהן שירצה, אפילו אם הבהמה כולה של ישראל דינו כאילו היה בשותפות האינו יהודי, רק שיפרסם שעשה דרך היתר.