סימן רסד: דיני הפתילה והשמן
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רסד: דיני הפתילה והשמן

סימן רסד: דיני הפתילה והשמן

 

סעיף א
אין עושין פתילה לנר של שבת, בין נר שעל השלחן בין כל נר שמדליק בבית, מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת כגון: צמר ושער וכיוצא בהם, אלא מדבר שהאור נתלה בו כגון: פשתה נפוצה ובגד שש וצמר גפן וקנבוס וכיוצא בהן. הגה: ואם הדליק בדברים האסורים, אסור להשתמש לאורו (תשובת הרשב"א סי' קע"א). ויש אומרים דאם יש נר אחד מדברים המותרים, מותר להשתמש לאור האחרים. וכן דבר שאפשר בלא נר, מותר לעשות אפילו אצל נרות האחרים; ולצורך שבת יש להקל בדיעבד (הגהות מרדכי פ"ק ופ"ב דשבת).
 
סעיף ב
כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם נתכוין להעבות (פי' לעשותה עבה) הפתילה כדי להוסיף אורה, אסור; ואם נתכוין להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשלשל למטה, מותר. ומטעם זה מותר לכרוך דבר שמדליקין בו על גבי גמי או קש כדי ליתן הפתילה בעששית.
הגה: נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול ע"פ הנר בערב שבת כדי שיהא דולק יפה בשבת (מיימוני פ"ה וטור).
 
סעיף ג
אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה, ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב; וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא; ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה.
 
סעיף ד
אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים ואז נמשכין, אין מדליקין בהם.
 
סעיף ה
חלב מהותך וקרבי דגים אין מדליקים בהם; ואם נתן בהם מעט מאחת משמנים שמדליקין בהם, מותר להדליק בהם.
 
סעיף ו
שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר.
 
סעיף ז
כרך זפת או שעוה או חלב סביב הפתילה, מדליקים בהם.
 
סעיף ח
המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר.
 
סעיף ט
אינו צריך להבהב הפתילה (פי' ענין הבהוב יפול על דבר שאינו נשרף לגמרי וגם לא קיים לגמרי) (אל תאכלו ממנו נא (שמות יב, ט), תרגום יונתן מהבהב).
הגה: ומכל מקום נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחז בה האור יפה (טור).
 
סעיף י
אין מדליקין בסמרטוטין, אפילו מחורכין.