סימן רפד: דיני הפטרה וברכותיה
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רפד: דיני הפטרה וברכותיה

סימן רפד: דיני הפטרה וברכותיה

 

סעיף א
מפטירין בנביא מענינה של פרשה. ואין פוחתין מכ"א פסוקים, אלא אם כן סליק ענינא בבציר מהכי כגון: עולותיכם ספו על זבחיכם (ירמיהו ז, כא).
הגה: ודוקא בשבת בעינן כ"א פסוקים, ג"פ לכל א' מן הקרואים, אבל ביו"ט שקורין ה' סגי בט"ו פסוקים (מהר"ם פאדוא"ה). ולא נתקנה ההפטרה רק בצבור, אחר שקראו בתורה (תשובת הרמב"ן סימן קצ"ט), אבל בלאו הכי אסור לקרות עם הברכות שלפניה ולאחריה, אבל בלא ברכה שרי (ב"י).
 
סעיף ב
אם חל ר"ח בשבת, אין המפטיר מזכיר של ר"ח כלל. ויש אומרים שאע"פ שאינו מזכיר בחתימה של ר"ח, מזכירין אותו בתוך הברכה שאומר את יום המנוח הזה ואת יום ר"ח הזה, והמנהג כסברא הראשונה.
 
סעיף ג
צריך לכוין לברכות הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן, ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחיסר מנינם בשבת.
 
סעיף ד
קטן יכול להפטיר.
הגה: ואם קראו למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה יכול אחר לאומרה, אבל לכתחלה אסור לעשות כן.
 
סעיף ה
אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה, הבא לסיימה לא יתחיל ממקום שפסק הראשון אלא צריך לחזור להתחיל ממקום שהתחיל הראשון, כמו בספר תורה.
הגה: ושנים לא יאמרו ההפטרה בפעם אחת דתרי קלי לא משתמעי (ריב"ש סימן ל"ז).
 
סעיף ו
אין המפטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הספר תורה.
 
סעיף ז
בשבת שהפרשיות מחוברות, מפטירין בהפטרת פרשה שנייה.
הגה: וע"ל סי' תכ"ח ונהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמת המתים ולברך העוסקים בצרכי צבור, כל מקום לפי מנהגו. (שבולי הלקט והגהות מרדכי פ"ק דשבת) ונוהגין לומר: יקום פורקן, ואין בזה משום איסור תחינה בשבת. וג"כ נוהגין לומר: אב הרחמים; ובכל יום שא"א בו צו"צ אין אומרים אותו, וכן כשיש חתונה או מילה. ויש מקומות שאין אומרים אותו כשמברכין החדש, מלבד בימי הספירה, והולכים בכל זה אחר המנהג.