סימן שלח: דברים האסורים בשבת משום השמעת קול
סעיף א
השמעת קול בכלי שיר, אסור, אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה, כשאינו דרך שיר, מותר.
הגה: וכן אם לא עביד מעשה, שרי. ולכן אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור, מותר לעשותו בשבת (הגהות אלפסי). ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת, אע"פ שאינו מכוין לשיר, מכל מקום הואיל והכלי מיוחד לכך, אסור. ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרוא לבית הכנסת ע"י הכלי המיוחד לכך, אלא מכה בידו על הדלת (אגור וב"י בשם פסקי תוספות דעירובין).
סעיף ב
יש מתירים לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות.
הגה: ואפילו לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר, שרי משום כבוד חתן וכלה, אבל בלאו הכי, אסור (מרדכי פרק משילין). ומיהו בזמן הזה נהגו להקל, מטעם שיתבאר בסי' שאחר זה לענין טפוח ורקוד.
סעיף ג
זוג המקשקש לשעות, עשוי ע"י משקלות, מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום כדי שילך ויקשקש כל השבת.
סעיף ד
המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף, לא יספוק כף אל כף, ולא יטפח כפיו על ירכו, ולא ירקד להבריחם, גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם.
סעיף ה
אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות.
הגה: ודוקא על גבי קרקע, אבל על גבי שלחן שרי דליכא למנזר שם משום גומות (רבינו ירוחם ח"ז). ומותר לשחוק בעצמות שקורין עשי"ך, אע"פ שמשמיעים קול, הואיל ואינו מכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין). וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י), אבל בשוחק כדי להרויח, אסור, אפילו שוחק בתם ובחסר, דהוי כמקח וממכר (אגור ורמב"ם פכ"ג). ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים, דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (תוס' וסמ"ג והגהות מיימוני פכ"א). ולשחוק בכדור, ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ה.
סעיף ו
אסור לשאוב מים בגלגל, גזירה שמא ימלא לגנתו וחורבתו או למשרה של פשתן. לפיכך אם לא היה שם לא גינה, ולא חורבה, ולא בריכה לשרות בה פשתן, מותר. ויש אומרים שלא אסרו אלא בגלגל גדול שמוציא מים הרבה ביחד בלא טורח, והם גלגלים הקבועים בהם דליים הרבה סביב, אבל גלגלים שלנו שאין ממלאים בהם אלא מעט, מותר, דליכא למיחש למידי.
סעיף ז
מי שיש לו פירות בראש הגג ורואה מטר שבא, אסור לשלשלם בשבת דרך ארובה שבגג, אבל מותר לכסותן. ואפילו לבנים, שהם מוקצים, מותר לכסותן מפני הדלף.
סעיף ח
מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת, ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו; והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה, אבל אם אינו ראוי, אסור, משום שאין עושין גרף של רעי לכתחלה. ואם נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה, מותר לטלטלו במים המאוסים שבו.