סימן שמא: היתר נדרים בשבת
סעיף א
מתירים נדרים בשבת אם הם לצורך השבת, כגון שנדר שלא לאכול או שלא לשתות, אע"פ שהיה לו פנאי להתירם קודם השבת; אבל הבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו שאינם לצורך השבת, מפני שאם לא יפר לה היום לא יוכל עוד להפירם.
סעיף ב
מי שנשבע לעשות מלאכה פלונית עד זמן פלוני, ולא נזדמן לו לעשותה עד יום האחרון של אותו זמן ואותו יום בא בשבת, ויש לו פתחים להתיר נדרו, נשאלין אפילו בשבת.
סעיף ג
נהגו להתיר חרמי הקהל בשבת אע"פ שאינם לצורך השבת (וע"ל ס"ס ש"ו).