סימן שנה: דיני גזוזטרא ובית כסא
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שנה: דיני גזוזטרא ובית כסא

סימן שנה: דיני גזוזטרא ובית כסא

 

סעיף א
גזוזטרא (פירוש דף או בנין בולט מתוך הבתים חוצה) שהיא למעלה מן המים, וחלון פתוח לה מן הבית, אין ממלאין ממנו אלא אם כן עשה לה מחיצה כל סביבה; או יעשה המחיצה סביב הנקב שדולים דרך שם והוא שיהא בו ארבעה על ארבעה. ואין חילוק בין אם יעשנה למטה מחוברת לה בין אם יעשנה על גבה, וכיון שעשה מחיצה מותרין גם לשפוך ממנה. וכן ההולך בספינה אינו יכול למלאות אלא אם כן יעשה לה דף ארבעה על ארבעה, ועושה בו נקב וממלא דרך שם, ואינו צריך לעשות לו מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים וגוד אחית מחיצתא, שהקילו בספינה מפני שאינו יכול לעשות שם מה שיעשה בבית. והני מילי כשהוא בתוך י"ט, אבל אם דופני הספינה גבוהים עשרה מעל המים מוציא זיז כל שהוא ועושה בו נקב וממלא דרך שם, שהרי דרך אויר מקום פטור הוא ממלא וסגי בהיכר זיז ומימיו יכול לשפוך על דופני הספינה והם יורדים לים, דכיון דלא זרק להו להדיא לים אלא מכחו הם באים, כחו בכרמלית לא גזרו.
הגה: ועיין לקמן סוף סימן שנ"ז. שתי ספינות זו אצל זו אסור לטלטל מזו לזו אלא א"כ קשורות זו בזו או אלא אם כן הם גבוהים מן המים י', וצריכים לערב ביחד אם הם של שני בני אדם (מרדכי פרק הזורק).
 
סעיף ב
בית הכסא שעל פני המים מותר על ידי מחיצה תלויה, ובלבד שתהא עשויה להתיר אבל העשויה לצניעות בית הכסא בלבד לא מהני; ואם עשה דף או קנה פחות מג' שתפול הצואה עליו קודם שתפול למים, אין צריך מחיצות דהוה ליה כחו בכרמלית ושרי, והוא הדין אם בית הכסא עשוי כך שהצואה נופלת על צדי הכותל ואח"כ מתגלגלת ונופלת למטה בכרמלית; ואם נשבר הדף בשבת, מותר, משום דגדול כבוד הבריות.
 
סעיף ג
אם בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר וצואה נופלת בחפירה שסביב העיר שיש בה יותר מבית סאתים שהוא כרמלית, אינו מותר על ידי מחיצה תלויה, שלא התירו אותה אלא במים, אבל על ידי דף שרי, דכחו שרי בכל כרמלית.
הגה: ויש אומרים דאם בית הכסא למעלה מעשרה, שרי בכל ענין, דהא מוציא מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור. (וע"ל סימן שמ"ו דיש חולקים). ויש אומרים דאם היה שם צואה מבעוד יום שרי בכל ענין, דהא הצואה הוא מקום פטור דלא דרסי בה רבים (מרדכי פרק הזורק). ועיין לעיל סי' שמ"ה דיש חולקין וסבירא להו דאין מקום פטור בכרמלית. ולפי מה שנתבאר לעיל סימן שמ"ה דאין מקום פטור ברשות היחיד לכולי עלמא, בית הכסא העומד בין שני בתים אסור לפנות שם, אם לא עירבו יחד ולא עשו לו תקון מבעוד יום כמו שנתבאר סעיף ב' דאז שרי דלא הוי אלא כמו חצר שאינה מעורבת כדלקמן סי' שנ"ו. וע"ל סי' שע"ו ס"ד (ד"ע). וכל זה דוקא לכתחלה, אבל בדיעבד ששכחו ולא עירבו, מותר, דגדול כבוד הבריות (הגהות מרדכי וד"ע) (הולכי ספינות נהגו לעשות צרכיהן מן המשוטה לים דהואיל והמשוטה אינו גבוה עשרה, אע"פ שרחבה ארבעה, אינה אלא כרמלית ומוציא מכרמלית לכרמלית. (ב"י בשם אורחת חיים).
 
סעיף ד
מים שאין עמוקים י' טפחים, אין להם דין מים להתיר לשפוך בהם במחיצה תלויה.
הגה: וכל שכן אם יבשו המים, אע"פ שהיו שם עמוקים עשרה (מרדכי).
 
סעיף ה
היו שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, משוכה זו מכנגד זו מעט ואינה רחוקה מכנגדה ארבעה טפחים, בין אם עומדת תוך עשרה זו לזו בין יש ביניהם יותר מגובה עשרה אמות, עשו לעליונה מחיצה בשותפות משל שניהם ולא עשו לתחתונה כלל, שתיהן אסורות בה עד שיערבו, וכל שכן אם עשו שתיהן לתחתונה ששתיהן אסורות עד שיערבו, אבל כל אחת מהן שעשתה לבדה, בשלה, אין האחרת אוסרת עליה, אפילו לא עשתה האחרת בשלה; וכן אם עשו בשתיהן בשותפות משל שניהם, אין אחת אוסרת על חברתה.