סימן שנו: דין אמת המים העוברת בחצר
סעיף א
אמת המים העוברת בחצר, עמוקה עשרה ורחבה ארבעה, אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה בכניסתה וביציאתה, ויהיה טפח ממנה משוקע במים, ואם היתה המחיצה כולה יורדת בתוך המים צריך שיהי' טפח ממנה יוצא למעלה מן המים, ואם התחיל לעשות המחיצה אצל השפה מכל צד ולא חיבר אותה באמצע כדי שיהיו המים נכנסים ויוצאים דרך שם, אם אין ביניהם ג' טפחים, שרי דאמרינן לבוד; יש ביניהם ג' טפחים, אסור.
הגה: ואם הנקבים שהאמה נכנס ויוצא בהם אינם רחבים ג', אפילו מחיצה אינו צריך (ב"י בשם ריטב"א).
סעיף ב
חצר שנפרצה ולשון ים עובר על הפרצה, אם אינו במילואו ואין בפרצה יותר מי', מותר למלאות ממנו ולהכניס לבית. נפרצה במילואו, או שיש בפרצה יותר מי', אם נשאר במקום שנפרץ גידודים גבוהים י', והמים מכסים אותו מותר למלאות ממנו בחצר אבל אסור להכניסן לבית, אלא אם כן עשו מחיצה גבוה עשרה על המים. לא נשאר גידודים, אסור אפילו למלאות בחצר.