סימן שנח: דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שנח: דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה

סימן שנח: דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה

 

סעיף א
כל היקף שלא הוקף לדירה, כגון גנות ופרדסים ובורגנים שאינם עשוים אלא לשמור בתוכן, אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד' אמות אם הוא יותר מסאתים; אבל אם היא סאתים, שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים, מותר לטלטל בכולו בין שהוא מרובע בין שהוא עגול או אריך וקטין, ובלבד שלא יהא ארכו יותר משנים ברחבו אמה אחת; ואם הוקף לדירה, אפילו יש בו כמה מילין, מותר לטלטל בכולו.
הגה: ועיין לקמן סי' ת"א דין סתם עיירות אי מוקפות לדירה. ויש אומרים דסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפות לדירה, דרגילים לפתוח פתח תחלה ואח"כ להקיף (מרדכי פרק עושין פסין). ויש אומרים עוד דכל קרפף שהוא סמוך לביתו מקרי הוקף לדירה, כי דעתיה עלויה (הגהות אשירי פ"ב דעירובין), ויש חולקין בזה. (ב"י בשם תוספות).
 
סעיף ב
ומה נקרא מוקף לדירה, זה שבנה בו בית דירה או שפתח לו פתח מביתו ואח"כ הקיפו. ואם היה מוקף שלא לשם דירה ורוצה להקיפו לדירה אינו צריך לפרוץ כולו, אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשרה ונמצא בית פתוח בו בלא היקף, ויחזור ויגדור הפרצה כולה או אמה היתירה על עשר אמות, והעשר אמות פתח הן, והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף. ואם פרץ אמה, וגדרה, וחזר ופרץ אמה אצל מה שגדר, וחזר ועשה כן עד שהשלימו לעשרה, מותר. (עיין ת"ש).
הגה: ואם קשה עליו לפרוץ הכותל, יש אומרים דיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדיה עד שיתמעט הכותל מגובה עשר ורוחב העפר רחב מארבע באורך עשר אמות באורך הכותל, ואם אין בגובה העפר עשר א"כ הוי כאילו פרץ שם הכותל שלא נשאר שם גבוה עשר למעלה מן העפר דהוי כקרקעית הקרפף, ואף אם חוזר ולוקח משם אח"כ העפר, הואיל ובטלו שם שבת אחת. ויש חולקים דעפר לא הוי בטול אלא אם כן אין עתיד לפנותו לעולם. (ת"ה סי' ס"ה הרא"ש פ"ק דסוכה).
 
סעיף ג
תל גבוה עשרה דינו כקרפף.
 
סעיף ד
קרפף יותר מסאתים שנטע בו אילנות למעט אוירו, לא הוי מיעוט. (אפילו יש בהן גבוה עשרה ורחב ארבעה). (המגיד פי"ו). והוא הדין לחופר בו בור.
 
סעיף ה
בנה בו עמוד ונתמעט בכך, אם הוא רחב ג' טפחים הוי מיעוט.
 
סעיף ו
בנה מחיצה באורך עשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה שתהיה כמו שאינה ויהיה מוקף לדירה על ידי השנייה, אם הרחיקה מהראשונה שלשה טפחים מותר.
 
סעיף ז
טח טיט על מחיצות הראשונות למעט אוירו ונתמעט, אם הטיט עבה שאם תנטל מחיצה הראשונה ראויה לעמוד בפני עצמה, הוי מיעוט; ואם לאו, לא הוי מיעוט.
 
סעיף ח
בנה מחיצות על הראשונה להקיפו על ידם לדירה, אינו מועיל. ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות מאליהם, ניתר על ידם. אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות, אפילו על שפתו, לדירה, מועיל שהרי דר באויר מחיצות שעשה עתה.
 
סעיף ט
קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות, אפילו אינם נטועים שורות שורות אינם מבטלים הדירה; אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה אפילו אין בהם אלא סאתים. נזרע מיעוטו, אם אין בו אלא סאתים מותר; יותר מסאתים, אסור.
 
סעיף י
מי שיש לו גינה בחצירו, אם הוא רוב החצר, אפילו אין בה אלא בית סאתים לא יטלטל ממנו ומן החצר לבית. ואם הוא יותר מסאתים, לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות. ואם היא מיעוט החצר, מה שיש בה יותר מסאתים אוסר כל החצר. ואם יש בה סאתים או פחות, אסור להוציא ממנה לבית.
 
סעיף יא
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים, אם ראוים לשתייה אין מבטלין הדירה אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסאתים, ואפילו הם עמוקים הרבה; ואם אינם ראוים לשתיה דינם כזרעים, והוא שיהא בעמקם עשרה טפחים.
 
סעיף יב
קרפף בית שלשה סאין וקירה ממנו בית סאה, מותר, אפילו אם הקירוי משופע.
 
סעיף יג
קרפף בית סאתים מצומצם, וחצר שנפרצה במילואה זה לזה, הקרפף אסור מפני שמקום המחיצה מייתרו ונעשה יותר על סאתים.
 
סעיף יד
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ופתח בו פתח ועשה מחיצה לפניו יותר מעשרה, והותר ע"י מחיצה זו שעל ידה בטלה מחיצה ראשונה שלא היתה לשם דירה, ואח"כ נפלה מחיצה אחרונה, חוזר לאיסורו.