סימן שסד: דין מבוי המפולש ועשוי כנדל
סעיף א
מבוי המפולש בשני ראשיו לרשות הרבים, או צד א' לרשות הרבים וצדו השני לכרמלית, הגה: או שני ראשיו פתוחין לכרמלית (ריב"ש סימן ת"ה), צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן. אבל אם צדו א' פתוח לרשות הרבים וצדו השני לחצר שאינה מעורבת, אין צריך אלא לחי או קורה בשני ראשיו.
הגה: וכל זה שיש לו תנאים המבוארים לעיל סי' שס"ג סכ"ו בדין מבוי, אבל אם אינו רק בחצר, צריך תקון חצר משני צדדיו.
סעיף ב
רשות הרבים עצמה אינה ניתרת אלא בדלתות, והוא שננעלות בלילה. ויש אומרים אע"פ שאין ננעלות אבל צריך שיהיו ראויות לינעל, שאם היו משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן שיהיו ראויות לינעל. ואחר שעשה לה תיקון דלתות חשובה כולה כחצר אחד ואין מבואותיה צריכין תיקון.
סעיף ג
מבוי עקום כמין דלי"ת, דינו כאלו היה מפולש בעקמימות וצריך צורת פתח בעקמימותו ובשני ראשיו, לכל א' לחי, או קורה, או צורת פתח בכל א' משני ראשיו ולחי, או קורה, בעקמימות, ואם עשוי כמין חי"ת, צריך צורת פתח בשני עקמימותיו ולחי, או קורה, בשני ראשיו.
סעיף ד
מבואות הפתוחים אלו לאלו ואין העקום של א' מהם נוטה לרשות הרבים, כיון שפתיחת המבוי החיצון לרשות הרבים הרי אותו מבוי שפתוח אליו בעקמימותו חשיב כפתוח לרשות הרבים, וכן מבוי הפתוח לאותו מבוי, וכן כולם.
סעיף ה
מבוי העשוי כנדל, דהיינו מבוי גדול שהרבה מבואות קטנים פתוחים לו, וראשי השניים פתוחים לרשות הרבים, אפילו אין פתחי הקטנים שמכאן ומכאן מכוונים זה כנגד זה, עושה לכל א' במקום פתיחתו למבוי גדול צורת פתח, ובראשו השני הפתוח לרשות הרבים לחי, או קורה. ובמבוי הגדול, אם הוא מפולש עושה צורת פתח מצד א' ומצדו השני לחי או קורה. ואם הוא סתום, עושה לחי, או קורה, בראשו.