סימן שעט: דין חצרות ובתים ביניהם
סעיף א
ב' חצרות וג' בתים ביניהם פתוחים זה לזה ורוצים לערב יחד, חצר זה בא דרך בית שאצלו ונותן עירובו בבית שבאמצע, וכן עושה השנייה, ומותרים בשלשתן; שכל בית שאצל החצר חשוב לו כבית שער ואינו צריך ליתן פת, והאמצעי הוא בית שמניחין בו עירוב ואינו צריך ליתן פת.
סעיף ב
שתי חצרות ושני בתים ביניהם ולא עירבו יחד אלא כל אחת לעצמה, ובא מן חצר זה דרך בית שאצלו והניח עירובו בבית שאצל השני, וכן עשה השני שגם הוא הניח עירובו בבית הסמוך לחצר האחרת, לא קנו עירוב; שכל א' הניח עירוב בבית שער של חצר אחרת.