סימן שצא: דין בטול רשות לאותן ששכחו לערב
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שצא: דין בטול רשות לאותן ששכחו לערב

סימן שצא: דין בטול רשות לאותן ששכחו לערב

 

סעיף א
ככל משפטי ביטול למי ששכח ולא עירב בחצרו, כן הוא במבוי. שאם שכחה חצר אחת ולא נשתתפה, מבטלת רשותם לשאר בני המבוי או הם לה, אע"פ שהם רבים, שבני החצר גבי מבוי חשובים כיחיד בחצר. וככל משפטי ישראל בחצר עם העכו"ם, כן הוא במבוי או בעיר, שאין אסור לטלטל במבוי או בעיר המוקפת חומה עד שיהיו שתי חצרות של בתי ישראל בעיר, אבל חצר אחת, לא, אפילו אם הרבה בתים של ישראל פתוחים לתוכה; והוא שתהא העיר מוקפת חומה לדירה. וסתם עיירות הן מוקפות לדירה. וסתם מבצרים אינם מוקפים לדירה. וכשיש ב' חצרות של בתי ישראל בעיר צריכים לשכור מכל חצר וחצר של אינו יהודי, ואין מספיק במה שישכור משר העיר.
הגה: ויש אומרים דדוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות העכו"ם, אבל לטלטל במבוי יכול לשכור מן השר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל העכו"ם משם. (ריב"ש סי' תש"י)
במה דברים אמורים בשר שאין הבתים שלו וגם אין לו רשות להשתמש בבתי בני העיר כלל אפילו בשעת מלחמה, אבל במקום שכל צרכי העיר אינם נעשים אלא על פי השר או הממונה שלו, ודאי ששכירות מהשר ההוא או משכירו ולקיטו מהני, שהרי יש לו רשות להושיב אנשיו וכלי מלחמתו בבתי בני העיר בשעת מלחמה שלא מדעתם.
 
סעיף ב
ישראלים הדרים בחצר יחידי בעיר של עכו"ם שהיא מוקפת חומה, ועברו יהודים אחרים דרך שם בשבת ונתאכסנו בחצר אחרת, אינם אוסרים עליהם דאורח אינו אוסר, ומותרים לטלטל בכל העיר. (וע"ל סוף סי' ש"ע).