סימן שצג: דין עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשות לערב
סעיף א
אין מערבין עירובי חצירות ושיתופי מבואות ביו"ט שחל להיות בערב שבת. ואם שכח ולא עירב מערב יום טוב, וחלו שני ימים טובים ביום החמישי ויום ששי, יערב ביו"ט על תנאי שיאמר: אם היום חול יהא זה עירוב, ואם היום קודש אין בדברי כלום. ולמחר יאמר: אם היום קודש הרי עירבתי מאתמול, ואם היום חול יהא זה עירוב. והני מילי בשני יו"ט של גליות, אבל בשני ימים טובים של רשות הרבים, לא, דכיומא אריכתא דמיא. (ועיין לקמן סי' תקכ"ח).
סעיף ב
א' עירובי חצרות וא' שיתופי מבואות מערבין אותם בין השמשות, ואפילו אם כבר קבל עליו תוספת שבת. ויש אוסרים אם קבל עליו תוספת שבת.
סעיף ג
עירב לשנים, לאחד מבעוד יום ונאכל העירוב בין השמשות, ולא' עירב בין השמשות, שניהם קנו עירוב; שלאותו שנאכל עירובו בין השמשות אנו חושבים אותו לילה, ולאותו שהניח עירובו בין השמשות חושבים אותו יום. אבל אם עירב עליו בין השמשות ונאכל עירובו בין השמשות, אסור.