סימן תא: מי שישן בדרך וחשכה לו קונה, אלפים אמה לכל רוח
סעיף א
מי שישן בדרך וחשכה לו, קנה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח. ודוקא באדם, משום דהואיל ואם היה נעור היה קונה ישן נמי קונה; אבל חפצי הפקר אינם קונים שביתה והם כרגלי הזוכה בהם תחלה שיכול להוליכן למקום שילך הוא. אבל חפצי נכרי, קונין שביתה במקומן אע"פ שבעליהם לאו בני שביתה נינהו, גזירה חפצי נכרי אטו חפצי ישראל. ואם הוציאן נכרי חוץ לתחומן והביאן לעיר, יכולים לטלטל בכולה, שכולה כארבע אמות ובלבד שתהא מוקפת לדירה. וסתם עיירות מוקפות לדירה, שבונים בתים תחלה ואח"כ מקיפים אותם; אבל סתם מבצרים אינם מוקפים לדירה.
הגה: ולכן יש ליזהר ישראל שהשאיל כליו לנכרי והחזירן בשבת, שלא לטלטלן חוץ מד' אמות, אם אין העיר מוקף מחיצה, שהרי הכלים קנו שביתה אצל נכרי (א"ז).