סימן תקסו: דיני תענית צבור
סעיף א
בתענית צבור אומר שליח צבור עננו בין גואל לרופא, וחותם: ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח ע"ל סוף סימן קיו"ט סעיף ד'); וקורים ויחל בשחרית ובמנחה, בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים.
הגה: ומפטירין במנחה, דרשו, ובשחרית אין מפטירין, חוץ בתשעה באב, וקורים אפילו כשחל בערב שבת (מהרי"ל). ואם מתענים בראש חדש, קורים שחרית פרשה ר"ח, ומנחה בשל תענית (ר"ן ספ"ק דתענית וב"י בשם רוקח).
סעיף ב
כשהצבור גוזרים תענית על כל צרות שלא תבא עליהם, וכן בתעניות שני וחמישי ושני שאחר הפסח ואחר החג, שנוהגים באשכנז להתענות הצבור, נהגו הראשונים לומר שליח צבור עננו בין גואל לרופא, ולקרות ויחל.
הגה: מיהו אם קבעו התענית בב' וה' אין דוחים פרשת השבוע בשחרית, אלא קורין בשחרית בפרשה ולערב קורין ויחל, בלבד בה"ב שמתענין אחר הפסח וסוכות שקורין שחרית וערבית ויחל והכי נהוג.
ויש שתמהו עליהם והקשו עליהם, והרא"ש יישב קושיתם; הילכך למנהג הראשונים שומעין; ומיהו היכא שגוזרים תענית שלא לשום צורך, אלא לשוב בתשובה, יש נוהגים לדונו כתענית צבור לענין עננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל, ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד שאף שליח צבור אינו אומר עננו אלא בשומע תפלה ואין מוציאין ספר תורה.
סעיף ג
אין שליח צבור אומר עננו ברכה בפני עצמה, אלא אם כן יש בבית הכנסת עשרה שמתענין; ואפילו אם יש בעיר עשרה שמתענין, כיון שאין בבית הכנסת עשרה שמתענין, לא.
סעיף ד
נוהגים להרבות סליחות בברכת סלח לנו; ויש שאין נוהגים לומר סליחות עד אחר סיום י"ח ברכות, וכן הנהיגו הקדמונים ברוך אתה ה' והוא המנהג הנכון.
סעיף ה
בתענית צבור, שליח ציבור שאינו מתענה לא יתפלל.
סעיף ו
יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית צבור מי שלא התענה; ואם הכהן אינו מתענה, יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה.
סעיף ז
בתענית צבור יעמדו שנים אצל שליח צבור, מזה אחד ומזה אחד, שיאמרו עמו סליחות.
סעיף ח
כל תענית צבור יש בו נשיאות כפים במנחה, חוץ מביום הכפורים.
הגה: ובגלילות האלו אין נוהגין בנשיאות כפים רק במוסף של יו"ט, וכבר נתבאר בהלכות נשיאות כפים (מרדכי דתענית והגהות מיימוני פ"א).