סימן כו: דין מי שאין לו אלא תפלה אחת
סעיף א
אם אין לו אלא תפלה אחת, מניח אותה שיש לו ומברך עליה, שכל אחת מצוה בפני עצמה. והוא הדין אם יש לו שתיהם, ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא אחת, מניח אותה שיכול.
סעיף ב
אם אינו מניח אלא של ראש לבד, מברך עליה על מצות תפילין לבד.
הגה: ולדידן דנוהגים לברך בכל יום שתי ברכות, מברך על של ראש לבד שתי ברכות, ואם מניח של יד לבד מברך להניח לבד, (טור).