סימן מ: דין איך לנהוג בקדושת התפילין
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן מ: דין איך לנהוג בקדושת התפילין

סימן מ: דין איך לנהוג בקדושת התפילין

 

סעיף א
אסור לתלות תפילין, בין בבתים בין ברצועות, אבל מותר לתלותן בכיסן.
 
סעיף ב
בית שיש בו תפילין, אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או שיניחם בכלי תוך כלי. והוא שאין השני מיוחד להם, שאם הוא מיוחד אפילו מאה חשובים כא'.
הגה: ואם שניהם אינן מיוחדים להם, או שהפנימי אינו מיוחד להם והחיצון מיוחד להם, מותר (וע"ל סי' ר"מ סעיף ו') (ב"י).
 
סעיף ג
אפילו להניח בכלי תוך כלי, אסור להניחם תחת מרגלותיו. וכן אסור להניחם תחת מראשותיו כנגד ראשו, אפילו בכלי תוך כלי ואפילו אין אשתו עמו. אבל שלא כנגד ראשו, אם אין אשתו עמו, מותר. ואם אשתו עמו, צריך כלי בתוך כלי.
 
סעיף ד
אשתו עמו במטה ואינה רוצה לשמש, מקרי אין אשתו עמו.
 
סעיף ה
להניחם במטה כנגד צדו, דינן כתחת מרגלותיו.
 
סעיף ו
שכח ושמש מטתו בתפילין, לא יאחוז לא בבתים ולא ברצועות, עד שיטול ידיו, מפני שהידים עסקניות הן ושמא נגעו במקום הטנופת.
 
סעיף ז
ישן בהם וראה קרי לא יאחוז בבתים, אלא יאחוז ברצועה ומסיר אותם.
הגה: עד שיקנח הקרי מעליו ויטול ידיו (ב"י).
 
סעיף ח
הנכנס לסעודת קבע, חולצן ומניחן על השלחן עד זמן ברכה, וחוזר ומניחן. אבל לאכילת עראי אין צריך לחלצן.