סימן תרז: סדר הוידוי במנחה בערב יו"כ
סעיף א
צריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת.
הגה: ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו, ושליח ציבור אומרו ביו"כ בתוך התפלה (טור).
סעיף ב
אין צריך לפרט החטא; ואם רצה לפרט, הרשות בידו; ואם מתודה בלחש, נכון לפרט החטא.
הגה: אבל כשמתפלל בקול רם, או שליח ציבור כשחוזר התפלה, אין לפרט החטא; ומה שאומרים על חטא בסדר א' ב' לא מקרי פורט, הואיל והכל אומרים בשוה אינו אלא כנוסח התפלה (ד"ע).
סעיף ג
צריך להתודות מעומד; ואפילו כי שמע ליה משליח ציבור והוא התודה כבר, צריך לעמוד. הגה: ויחזור ויתודה עם השליח ציבור (ר"ן פ"ב דר"ה). ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו (טור).
סעיף ד
עונות שהתודה עליהם ביוה"כ שעבר, ולא שינה עליהם, אפילו הכי יכול לחזור ולהתודות עליהם.
סעיף ה
בתפלת מנחת ערב יום הכיפורים אינו חותם בוידוי שאחריה.
הגה: ואין השליח ציבור מחזיר הוידוי במנחה, אלא מתפלל שמונה עשרה כבשאר ימות השנה (טור ומרדכי עססי' תרי"ד); ואין אומרים אבינו מלכנו וכל שכן תחנון.
סעיף ו
כל הקהל לוקים מלקות ארבעים אחר תפלת המנחה, שמתוך כך יתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו.
הגה: ונהגו שהנלקה אומר וידויים בשעה שנלקה, והמלקה אומר: והוא רחום יכפר עון וגו', שלשה פעמים שהם ל"ט תיבות כנגד ל"ט מכות (מנהגים); ונהגו להלקות ברצועה כל דהו, דאינו רק זכרון למלקות; ויקח רצועה של עגל, על דרך שנאמר: ידע שור קונהו (ישעיה א, ג) (כל בו); והנלקה לא יעמוד, ולא ישב, רק מוטה (מנהגים) פניו לצפון ואחוריו לדרום (מהרי"ל). יום הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו, אבל המבעט בו ומחשב בלבו: מה מועיל לי יום כיפור זה, אינו מכפר לו (רמב"ם פ"ג מהלכות שגגות).