סימן תרכב: סדר תפלת מנחה
סעיף א
למנחה אומר: אשרי, ובא לציון, ואין אומרים: ואני תפלתי, אפילו אם חל להיות בשבת. הגה: ואין אנו נוהגין לומר: אשרי, ובא לציון, קודם מנחה, רק קודם נעילה; וכן כתבו קצת רבוותא (מרדכי והג"מ ס"ס אהבה וסוף הלכות יו"כ וכל בו ומנהגים); ואין אומרים: אין כאלהינו ביו"כ (מנהגים).
סעיף ב
ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה בפרשת עריות עד סוף הפרשה, והשלישי מפטיר ביונה ומסיים: מי אל כמוך, ומברך לפניה ולאחריה; ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת, וחותם בשל שבת.
הגה: ואין אומרים: על התורה ועל העבודה, במנחה (הגהות מיימוני סוף הלכות יו"כ ומהרי"ל ומנהגים והגהות מרדכי).
סעיף ג
אם חל בשבת, אומרים: צדקתך, ואומרים: אבינו מלכנו;
הגה: ובמדינות אלו אין אומרים: צדקתך, ולא אבינו מלכנו.
סעיף ד
אין נושאין כפים במנחה ביוה"כ; וכהן שעבר ועלה לדוכן, הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו.