סימן תקט: כמה דינים פרטיים להלכות יו"ט
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תקט: כמה דינים פרטיים להלכות יו"ט

סימן תקט: כמה דינים פרטיים להלכות יו"ט

 

סעיף א
שפוד (שנרצף), אע"פ שהוא יכול לפשטו בידו, אין מתקנין אותו.
הגה: ודוקא שיוכל לצלות בו בלא תיקון, אבל אם אינו יכול לצלות בו כך ונשבר ביום טוב, מותר לתקנו (טור); ואין מורים כן לרבים, (רבי' ירוחם ח"ג), שלא יבואו לתקן גם כן בנשבר מערב יו"ט. והוא הדין לכל מכשירין שאי אפשר לעשותו מערב יו"ט.
 
סעיף ב
שפוד שרוצים לצלות בו והיה ארוך יותר מדאי, אסור לחתכו ולא לשרפו. אין משחיזין את הסכין במשחזת שלה, אבל מחדדה על גבי העץ או חרס או אבן; ואין מורים דבר זה לרבים כדי שלא יבא לרדדה במשחזת. במה דברים אמורים, כשיכולה לחתוך בדוחק, או שנפגמה; אבל אם אינה יכולה לחתוך כלל, אין משחיזין אותה אפילו על העץ, שמא יבא להשחיזה במשחזת.
 
סעיף ג
עופות שממלאים אותם בשר וביצים, מותר לתפרם ביו"ט; והוא שיתקן מערב יו"ט החוט וישימנו במחט. ויזהר שלא יחתוך החוט ביו"ט.
הגה: וכן נהגו לשרוף החוט הנשאר בעוף לאחר שתפרו בו.
 
סעיף ד
מותר לחתוך ביו"ט אגד גדיים ועופות מקולסים וחוטים תפורים, וכן יכולים לשרוף פתילה או סמרטוט שקושרים בו העוף.
 
סעיף ה
מותר ללבן ביו"ט כלי ברזל שאפו בו פלאדו"ן של גבינה, ואחר הליבון יאפו בו פשטיד"ה של בשר; והוא שכשיתלבן יתנו אותו על המאכל מיד, אבל אם הוא בלוע מנבילה וכיוצא בה, אסור ללבנו אפילו לאפות בו דבר היתר.
הגה: והוא הדין דאסור להגעיל כלי ביו"ט, (מרדכי סוף ע"ג וא"ז והגהות מיימוני פ"א). ומותר ללבן שפוד שצלו בו בשר שאינו מלוח ורוצה לחזור ולצלות בו ביום טוב (מהרי"א מפראג).
 
סעיף ו
אין נוקבין נקב חדש בחבית ביו"ט.
 
סעיף ז
להטביל כלי חדש ביו"ט דינו כמו בשבת, כדאיתא בסימן שכ"ג סעיף ז'.
הגה: ודין הדחה ושפשוף כלים ביו"ט, דינו כמו בשבת, כדאיתא סימן שכ"ג. ומותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש ושמחת יו"ט, (מרדכי פ' בכל מערבין וב"י בשם התוספות פ"ק דביצה).