סימן תקיג: דין ביצה שנולדה ביום טוב
סעיף א
ביצה שנולדה ביו"ט אסור ליגע בה,
(הגה: דהיינו לטלטלה), (מרדכי ריש ביצה ופ' כל הכלים), וכל שכן שלא לאכלה; ואם נתערבה, אפילו באלף, כולן אסורות.
סעיף ב
ספק אם נולדה ביו"ט או בחול, אסורה.
סעיף ג
ביצה שנולדה ביום טוב שנתבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל, אם יש ס' כנגדו הכל מותר חוץ מן הביצה; אבל אם לבנו בו התבשיל וכיוצא בזה, מידי דלחזותא וטעמא עביד, לא בטיל.
סעיף ד
מותר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר, ובלבד שלא יגע בה הכלי.
סעיף ה
אם נולדה ביו"ט ראשון מותרת ביו"ט שני בשני יו"ט של גליות, אבל בשני יו"ט של ראש השנה וכן בשבת ויו"ט הסמוכים זה לזה, נולדה בזה אסורה בזה.
הגה: ואם יו"ט ביום א' ב' ונולדה בשבת שלפניהם, מותר ביום ב' של גליות (מהרי"ל).
סעיף ו
ביצה שיצאה רובה מערב יו"ט וחזרה ואח"כ נולדה ביו"ט, מותרת; לפיכך אפילו בדק בקינה של תרנגולת ערב יו"ט סמוך לחשיכה ולא מצא בה ביצה, ולמחר השכים ומצא בה ביצה, מותרת; שתרנגולת אינה יולדת בלילה, ואנו תולין שמאתמול יצא רובה וחזר; והוא שיש תרנגול זכר תוך ס' בתים ואינו מפסיק נהר שאין בו גשר, שאם לא כן אפשר שתלד בלילה ואסור. אבל אם לא בדק מערב יו"ט, אפילו ליכא זכר בהדה שריא, שאנו תולים שמאתמול נולדה. ובלא זכר רובן יולדת ביום, לפיכך מותר ליקח ביצים מן האינו יהודי בליל ראשון של יו"ט, דתלינן שמערב יו"ט נולדו; וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות, אבל לא בליל שני של ר"ה ולא בליל יו"ט שאחר השבת.
הגה: ואינו יהודי המביא ביצים ביו"ט ראשון ומסיח לפי תומו שנולדו מאתמול, מותר לסמוך עליו, (מרדכי ריש ביצה). ודוקא ביו"ט שחל באמצע השבוע, אבל ביו"ט שחל באחד בשבת, שאז יש לחוש שמא נולדה בשבת ואסור מדאורייתא ביו"ט, אין אינו יהודי מסיח לפי תומו נאמן; ודוקא ביו"ט ראשון, אבל ביו"ט שני, אפילו ר"ה, נאמן, דאינו אלא דרבנן. (תה"ד סי' ע"ט).
סעיף ז
השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות, מותרות; ואפילו ביום טוב של אחר השבת.
סעיף ח
אפרוח שנולד ביו"ט, אסור. ואם נולד בשבת, אסור ביו"ט שלאחריו.