סימן תקמה: דיני כתיבה בחול המועד
סעיף א
אסור לכתוב בחוה"מ; ואפילו להגיה אות אחת בספר, אסור.
הגה: ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד (ת"ה סימן פ"ה), ויש מתירין (כל בו וב"י). ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן.
סעיף ב
נראה לי שאם אין להם ספר תורה כשר לקרות בו בצבור, מותר להגיה בחוה"מ כדי לקרות בו בצבור; וכן בספרי מקרא וגמרא שצריך לקרות במועד, מותר להגיה במועד משום דהוה דבר האבד. ואם אין להם ספר תורה כלל, אם אפשר לכתבו כולה בחוה"מ ע"י סופרים הרבה, יכתבוהו, דצורך המועד הוא לקרות בתורה בצבור במועד.
הגה: והוא הדין שאר ספרים ללמוד בהם (תה"ד סימן פ"ה ורוקח).
סעיף ג
כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על יריכו תכלת (וציצית) (ב"י) לבגדו; ואם אין לו מה יאכל, כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו.
הגה: או שיהיו לו הוצאותיו יותר בריוח לשמחת יו"ט; (טור) ואם כתבן כדי להניחן במועד, בכל ענין שרי (סמ"ג). ואינו אסור רק כתיבה, אבל עשייתן שרי (ב"י בשם תוספות).
סעיף ד
מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו.
הגה: והוא הדין הכתבים שכותבים כשמלוין על משכונות, שרי (הגהות מרדכי כל בו ומהרי"ל סוף פ' מי שהפך).
סעיף ה
מותר לכתוב שטר קדושין ושטרי פסיקתא, גיטין ושוברים, דייתיקי, מתנות, פרוזבולין, אגרות שום ואגרות מזון (פירוש שטרי פסיקתא, שאדם פוסק לתת לבנו או לבתו כך וכך; ופירוש דייתיקי, שטר צואה דא תהא למיקם ולהיות; ופירוש פרוזבול, פרוז בולי ובוטי כלומר: תקנת המלוה שלא יאבד ממונו, ותקנה ללוה שימצא מי שילונו; ופירוש אגרת שום, ששמו ב"ד נכסי לוה ונתנם למלוה; ואגרת מזון, שמכרו ב"ד את הקרקע למזון האשה והבנות וכתבו מעשה ב"ד על זה, אי נמי שקבל עליו לזון את בת אשתו); שטרי חליצה ומיאונין ושטרי ברורין ופסיקי דינין.
הגה: ומותר לכתוב כתובה במועד (כל בו); ויש אוסרים (סמ"ק); ואגרות שאלות שלום שאדם שולח לחבירו, ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה; (ויש אוסרין בשאלת שלום) (טור בשם ה"ג); (ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א).
סעיף ו
אין כותבין שטרי חוב במועד; ואם אינו מאמינו מלוה ללוה (והלוה צריך למעות), או שאין לו לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב:
הגה: ומותר לכתוב שטר מכירה במועד (תוספות); אבל אין לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקבל קודם המועד. (ר' ירוחם).
סעיף ז
כל הדברים שמותר לכתוב, אפילו בלא שינוי מותר; וכל מה שאסור לכתוב, אפילו ע"י שינוי אסור.
הגה: ובלוחות של שעוה מותר לכתוב, לפי שאינו כתב המתקיים (ב"י בשם א"ח).
סעיף ח
מי ששלחו לשאול ממנו שאלה ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד, מותר לכתבה; וכן מותר להעתיקה, מפני שחשוב דבר האבד.
סעיף ט
ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח; וכן אם ראה ספר מחודש, מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד.
סעיף י
בזמן הבית היו דנין בין דיני ממונות בין דיני נפשות, והיו משמתין ומכין למי שלא קיבל עליו הדין.
סעיף יא
מותר לקבול בשביל חובותיו בחול המועד.