מידות, פרק ה

משנה א

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע,

עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ.

מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב - מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע:

מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְֹרָאֵל אַחַת עֶשְֹרֵה אַמָּה,

מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְֹרֵה אַמָּה,

הַמִּזְבֵּחַ שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם,

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְֹרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה,

הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה,

וְאַחַת עֶשְֹרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת.

ברטנורא משנה א

כל העזרה. כל היקף העזרה, שבתוך אותו היקף נבנה הבית לצד מערבו, והחצר והמזבח במזרחו.

אורך מאה ושמונים ושבע. מן המזרח למערב.

על רוחב מאה ושלושים וחמש. מן הצפון לדרום.

מקום דריסת רגלי ישראל. והיא הנקראת עזרת ישראל. ומקום דריסת רגלי הכהנים קרויה עזרת כהנים.

המזבח שתים ושלושים. מפורש לעיל ריש פרק ג'.

ההיכל מאה אמה. עובי כותל אולם, וחללו של אולם, ועובי כותל ההיכל, וחללו, ואמה טרקסין, וחלל בית קודש הקדשים, וכותל ההיכל למערב, והתא וכותל התא, הכל מאה אמה כמפורש בפרקין דלעיל.

ואחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת. מכותל החיצון של היכל לצד מערב עד הכותל מערבי של עזרה היה אחת עשרה אמה של חלל עם עובי הכותל, קרוי אחורי בית הכפורת.

משנה ב

מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם - מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ:

הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם,

מִן הַמִּזְבֵּחַ לַטַּבָּעוֹת שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת,

מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת עֶשְֹרִים וְאַרְבַּע,

מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע,

מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַנַּנָּסִין אַרְבַּע,

מִן הַנַּנָּסִין לְכֹתֶל הָעֲזָרָה שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת,

וְהַמּוֹתָר בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל, וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין.

משנה ג

שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָּעֲזָרָה:

שָׁלשׁ בַּצָּפוֹן, וְשָׁלשׁ בַּדָּרוֹם.

שֶׁבַּצָּפוֹן:

לִשְׁכַּת הַמֶּלַח,

לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה,

לִשְׁכַּת הַמְדִיחִים.

לִשְׁכַּת הַמֶּלַח - שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים מֶלַח לַקָּרְבָּן.

לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה - שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים;

וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵּית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

לִשְׁכַּת הַמְדִיחִין - שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים;

וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה.

ברטנורא משנה ג

לשכת הפרוה. אדם מכשף ששמו פרוה בנה אותה לשכה על ידי מכשפות, ונקראת על שמו. כך מצאתי.

ורמב"ם כתב, שהיה חותר בקיר כדי לראות משם היאך היה כהן עובד העבודה ונהרג שם.

ועל גגה היה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכיפורים. חמש טבילות שטובל כהן גדול ביום הכיפורים כשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב, כולם היו על גג בית הפרוה, לפי שהיתה מקודשת בקדושת העזרה. וטבילות הבאות מחמת יום הכיפורים בעינן במקום קדוש כדכתיב (ויקרא ט"ז) "ורחץ את בשרו במים במקום קדוש". חוץ מטבילה ראשונה שאינה באה בשביל יום הכיפורים, שאף שאר כל ימות השנה אין אדם טהור נכנס לעזרה עד שיטבול, הלכך טבילה ראשונה היתה בחול על גבי שער המים, הוא השער השלישי שבדרום, ומעין של מים היה משוך שם באמה הבאה מעין עיטם, ושם היה טובל טבילה הראשונה.

מסיבה. בנין אבנים מעלות מגולגלות וסובבות לעלות לגג בית הפרוה דרך המסיבה.

משנה ד

שֶׁבַּדָּרוֹם:

לִשְׁכַּת הָעֵץ,

לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה,

לִשְׁכַּת הַגָּזִית.

לִשְׁכַּת הָעֵץ -

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:

שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל;

וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה.

לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה - שָׁם הָיָה בּוֹר קָבוּעַ, וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו,

וּמִשָּׁם מַסְפִּיקִים מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה.

לִשְׁכַּת הַגָּזִית - שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה שֶׁל יִשְֹרָאֵל יוֹשֶׁבֶת

וְדָנָה אֶת הַכְּהֻנָּה.

וְכֹהֵן שֶׁנִּמְצָא בּוֹ פְּסוּל -

לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים, וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים,

וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ;

וְשֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל

לוֹבֵשׁ לְבָנִים, וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים,

נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.

וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִֹים,

שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים:

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא,

שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן;

וּבָרוּךְ הוּא,

שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו

לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

ברטנורא משנה ד

לשכת הגולה. על שם בור שכרו שם עולי גולה.

אבא שאול אומר. אותה לשכת העץ היא היתה לשכת כהן גדול. והיא לשכת פרהדרין דתנן בריש יומא, שבעה ימים קודם יום הכפורים מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין.

וגג שלושתן שוה. קירוי אחד לשלושתן.

שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת. בצד החול שבה. לפי שלושכת הגזית היתה חציה בקודש וחציה בחול, ובחציה של קודש לא היה אפשר לסנהדרין לשבת, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, דכתיב (שמואל ב ז') "ויבוא המלך דוד וישב לפני ה'".

סליק מסכת מידות