סימן שיז: דין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות
סעיף א
שנים שהפקידו אצל אחד שני זכרים, אחד בכור ואחד פשוט, ומת אחד מהם ואינו יודע איזה (מת), מניח הנשאר ביניהם, והוא בין שניהם, ודינו כספק בכור.
סעיף ב
מי שהפקיד בכור אצל חבירו, ולחבירו פשוט (פי' שאינו בכור), ומת אחד מהם, המוציא מחבירו עליו הראיה; וכיון שהנפקד מוחזק, יחזיקנו ויאכלנו ממומו.
סעיף ג
רועה כהן שנתן בהמות בחצר בעל הבית, וילדה אחת מהן בכור, ונתערבו עם של בעל הבית, ומת אחד מהם, הוי ליה בעל הבית מוחזק ויאכלנו במומו.