סימן עט: סימני בהמה וחיה טהורה
סעיף א
סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה, והם שני סימנים: מעלת גרה, ופרסותיה סדוקות. וכל בהמה וחיה שאין לה שינים בלחי העליון, ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שינים בולטים בחניכים, ויש אומרים שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות (פירוש ויכה את מיכהו על הלחי (מלכים א כב, כד) תרגומו על לסתיה), בידוע שהיא טהורה, והוא שיכיר בן גמל שאין לו ניבין עד שיגדיל. וכל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה, חוץ מגמל וארנבת ושפן שהם מעלי גרה ואינם מפריסים פרסה, ולהם אין לחוש, שיש להם שינים למעלה או ניבין. לפיכך המוציא במדבר בהמה, ואינו מכירה, ופרסותיה חתוכות שהרי אינו יכול לבדוק בהם, יבדוק אם אין לה שינים ולא ניבין למעלה, בידוע שהיא טהורה, והוא שיכיר בן גמל. וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה, חוץ מחזיר. לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך, שהרי אינו יכול לבדוק בו, יבדוק ברגליה אם פרסותיה סדוקות בידוע שהיא טהורה, והוא שיכיר חזיר. יש לה קרנים יצא מספק חזיר וטהורה, ואין בהמה טמאה שבשרה שתחת העוקץ שלה הולך שתי וערב לאיזה צד שיחתכו אותו, אלא הערוד (פירוש חמור הבר). לפיכך המוצא בהמה שפיה ופרסותיה חתוכים, שהרי אינו יכול לבדוק בהם, יבדוק בבשר שתחת כנפי העוקץ, אחר שישחטנה, אם הולך שתי וערב, טהורה, והוא שיכיר ערוד. (בשר אדם, אסור לאכלו מן התורה) (ר"ן פ' אע"פ ורמב"ם פ"ב ד"ג והוא הדין וקרבן אהרן פ' שמיני דף ס"ד ע"ד דלא כמשמע בתו' פ' אע"פ ורא"ש דבשר אדם אינו אסור מן התור' ועב"ח).
סעיף ב
טמאה שילדה כמין טהורה, אעפ"י שיש לה סימני טהרה, אסורה. וטהורה שילדה כמין טמאה, מותרת, אע"פ שיש לה כל סימני טומאה. ודווקא שילדתו בפנינו, אבל אם הניחה מעוברת ואח"כ מצא מין טמאה הולך אחריה, אעפ"י שכרוך אחריה ויונק אותה, אסור, שמא מן הטמאה נולד ונכרך אחר הטהורה.
סעיף ג
הנולד מן הטריפה, מותר.