סימן רצג: דיני חדש ומתי נוהג
סעיף א
אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים עד שיקרב העומר שהוא בט"ז בניסן, שנאמר: ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה (ויקרא כג, יד) והאידנא, דליכא עומר, אסור כל יום ט"ז. ובחו"ל, שעושין ב' ימים, אסור כל יום י"ז עד תחלת ליל י"ח.
סעיף ב
איסור החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל, בין בשל ישראל בין בשל עובד כוכבים.
סעיף ג
תבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן, אסורה עד שיבא העומר הבא.
הגה: ומכל מקום כל סתם תבואה שרי לאחר הפסח, מכח ספק ספיקא, ספק היא משנה שעברה. ואם תמצא לומר משנה זו, מכל מקום דלמא נשרשה קודם העומר (טור בשם הרא"ש). ובמיני תבואה שזורעים ודאי לאחר פסח, כגון במקצת מדינות שזורעין שבולת שועל ושעורים לאחר פסח, אז יש לו להחמיר אחר הקציר, אם לא שאין דלתות המדינות נעולות, ורוב התבואה באה ממקום אחר שזורעין קודם הפסח (הגהות מיימוני פיש אומרים מהמ"א ותוס' ספ"ק דקידושין). וכן בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח, ובכל הגליל ההוא זורעים לאחר פסח דברים הנזכרים, יש להחמיר ולחוש מן הסתם. אבל אין להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו, כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (כן משמע בטור בשם הרא"ש ות"ה סימן קנ"ח).
סעיף ד
תבואה שנזרעה אחר העומר וקצרה וזרעה, ובשעת העומר היתה תחת הקרקע ולא התחילה עדיין לשרש, אסור.
סעיף ה
שבולת שהביאה שליש קודם העומר, ועקרה אחר העומר וחזר ושתלה, והוסיפה, התוספת אוסר העיקר שהותר.