סימן שלג: דיני ראשית הגז
סעיף א
ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. (ויש אומרים דבר תורה ראשית הגז נוהג אפילו בחו"ל, אלא שלא נהגו כן) (טור).
סעיף ב
אין חייבים בראשית הגז אלא הכבשים בלבד, זכרים ונקבות. ואם היה צמרן קשה ואינו ראוי ללבישה, פטור.
סעיף ג
גזז הצמר ולבנו, חייב. אבל אם צבעו, פטור.
סעיף ד
הגוזז את המתה, פטור. (התולש צמר רחלים בידו, ולא גזז, חייב).
סעיף ה
המפריש ראשית הגז, ואבד, חייב באחריותו עד שיתנו לכהן.
סעיף ו
האומר: כל גיזתי ראשית, דבריו קיימים.
סעיף ז
הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים, אחר שגזזן העובד כוכבים, פטור מראשית הגז. ואם לקח הצאן לגיזתן, חייב, אע"פ שגדלה הגיזה ברשות העובד כוכבים, ואע"פ שחוזרים הצאן לעובד כוכבים אחר גזיזה, חייב. (ויש חולקין ואומרים דפטור, אם לא קנה הצאן לגיזתן) (דעת רש"י וטור).
סעיף ח
הלוקח גז צאנו של חבירו, אם שייר המוכר מעט מצאנו להגזז, חייב להפריש מהנשאר על הכל. ואע"פ שלא התחיל המוכר לגזוז. ואם לא שייר כלום, הלוקח חייב להפריש. ואם היו שני מינים, כגון גיזה לבנה וגיזה שחומה (פי' אדומה) ומכר מין זה והניח המין האחר, זה נותן לעצמו על מה שלקח וזה נותן לעצמו על מה ששייר.
הגה: קנה גז צאנו של חבירו, אם שייר המוכר קצת גיזה לעצמו, הוא חייב. לא שייר מהם כלום, הלוקח חייב ליתן. ואם פירש לו: אני מוכר לך הכל, שניהם פטורים (טור).
סעיף ט
כמה צאן יהיו לו ויהיו חייבות בראשית הגז, אין פחות מחמש; והוא שיהיה בגיזה שלהם אין פחות ממשקל ששים סלע; ותהיה גיזת כל אחד מחמשתן אין פחות מי"ב סלע; ואם היתה אחת מהן גוזזת פחות מי"ב, אע"פ שחמשתן גוזזות ששים סלע או יותר, פטור.
סעיף י
השותפים, חייבים. והוא שיהיה בחלק כל אחד כשיעור. אבל חמשה צאן בלבד של שני שותפין, פטורין.
סעיף יא
ראשית הגז, מצותה בתחלה. ואם הפריש, בין באמצע בין בסוף, יצא.
סעיף יב
היו לו ה' צאן וגזז אחת מהן בלבד, ומכר גיזתה, ואח"כ גזז שניה ומכר גיזתה, ואח"כ גזז שלישית ומכר גיזתה, הכל מצטרפות לראשית הגז וחייב לאחר כמה שנים. (והוא הדין אם מכר קצת הצאן לאחר שהתחיל לגזוז). ויש לו להפריש מן החדש על הישן ומזה על זה. (היו לו שני מינים, רע וטוב, לא יתן מן הרע על הטוב, אלא יתן מכל אחד לפי שיעורו) (טור). אבל אם היתה רחל אחת וגזזה, ואח"כ קנה שנייה וגזזה והניח גיזתה, ואח"כ קנה שלישית וגזזה והניח גיזתה, אינם מצטרפין.
סעיף יג
מי שהיו לו גיזות רבות של ראשית הגז, ורוצה לחלק לכהנים, לא יתן לכל אחד פחות ממשקל חמש סלעים מלובן, כדי בגד קטן. לא שילבנו ואח"כ יתן, אלא יתן לו מצמר הגיזה כשהוא צואי (פי' מטונף) כדי שיהיה בו אחר הליבון חמש סלעים או יותר, שנאמר: תתן לו, (דברים יח, ד) שיהיה בו כדי מתנה המועלת. (אבל אינו חייב ליתן רק חמש סלעים מהכל) (טור).
סעיף יד
ראשית הגז חולין לכל דבר. לפיכך נותנין אותו לכהנת, אף על פי שהיא נשואה לישראל.