סימן רה: דין האוסר דבר עליו באיסור תורה
סעיף א
האומר: פירות אלו עלי, או: מין פלוני עלי, או: מה שאוכל עם פלוני עלי כבשר חזיר או כעבודת כוכבים או כנבלות וטריפות וכיוצא באלו, וכן האומר לאשתו: הרי את עלי כאמי, או: כאחותי או: כערלה או: ככלאי הכרם, הרי אלו מותרים ואין כאן נדר; ואם היה האומר עם הארץ, צריך שאלה לחכם ומראין בעיניו שאשתו אסורה ושאותם פירות אסורים, ומחמירים עליו שאין די לו בחרטה אלא צריך לפתוח לו פתח ממקום אחר ומתירים לו נדרו, כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים.
הגה: יש אומרים דבזמן הזה לכולי עלמא דיילינן ליה כדין עם הארץ, לפי שרובן אינן בני תורה (תשובת הרשב"א). ומיהו יש אומרים דאפילו בעם הארץ אין צריך שאלה רק באוסר אשתו עליו, אבל לא בשאר נדרים (טור).
סעיף ב
כשאמר אחד שיהא יינו יין נסך ופתו פת כותים, לא נאסר בכך; אבל אם אמרו בדרך קנס, כגון שאמר: אם אעשה כך או אם אעבור על כך יהיה פתי פת כותים וייני יין נסך, ועבר, יש אוסרים ויש מתירים.
הגה: ואפילו הכי בעם הארץ יש להתירו. וכל זה ביחיד שקבל על עצמו, אבל רבים היו יכולים לרדות המורדים והפושעים שיינם יהיה יין נסך ופתן פת כותים, וכל מה שגוזרים בזה הוא קיים (תשובת הרשב"א), ע"ל סימן רכ"ט מי שאמר: אם אעשה דבר פלוני לא אהיה יהודי.