סימן ריג: שאין הנדרים חלים על דבר שאין בו ממש
סעיף א
נדרים אין חלין על דבר שאין בו ממש. כיצד, אמר: קונם שאני מדבר עמך, שאני עושה לך, שאני מהלך לך, שאני ישן עמך אינו נדר; וכן אם אמר: דיבורי ועשייתי והליכתי אסורים עליך ושינה אסורה עלי, אינו נדר; ומיהו מדרבנן צריך שאלה (פי' לשאול על נדרו ולמצוא פתח להתירו). לפיכך ראובן האוסר עליו שמיעת תפלת שמעון, צריך שאלה מדרבנן; אבל אם אמר: קונם פי מדבר עמך, קונם ידי עושות לך, קונם רגלי מהלכות לך, קונם עיני בשינה, הוי נדר גמור מן התורה. וכל שכן אם אמר: יאסר עליך פי לדבורי וידי לעשייתי ורגלי להילוכי.
הגה: האומר: דבור פי עליך או נטילת אבן עלי, יש אומרים דהוי נדר הואיל והזכיר הפה והאבן (תא"ו ני"ד וכן משמע בר"ן בשם התוס' שבב"י ס"ס רל"ט).
סעיף ב
האומר: אשנה פרק זה, הוי כאלו נדר לתת צדקה. (או לעשות שאר מצות ונדרו קיים) (וכן משמע בטור ורא"ש ופוסקים).
סעיף ג
אמר: קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר, לא יישן היום שמא ישכח וישן למחר; אבל אם אמר: קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום, יכול לישן היום ולא חיישינן שמא למחר ישכח נדרו וישן.