סימן קלז: דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר
סעיף א
כל הכלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים שהכניס בהם ישראל יין קודם שהכשירן, אסור בשתייה ומותר בהנאה, אפילו הוא יבש, כל זמן שלא עבר עליו י"ב חדש. (ואם הוא כלי שמכניסו לקיום, אסור מיד) (טור בשם הרא"ש). ואם הוא כלי שאין מכניסו (לקיום) (והוא יבש) (ב"י), לא נאסר אלא אם כן עמד בו יינו של ישראל כ"ד שעות. ואם היה ביין מעורב קיתון של מים, אם יש במים ששה פעמים כנגד קליפת הקנקן, מותר אפילו בשתייה.
הגה: ועיין לעיל סימן קל"ד דאפילו אין בו מים בטל בששים, ואין חילוק בין בכלים האסורים משום יין נסך בין שהם בני יומן או לא (טור ותשובת הרא"ש והר"ף סוף עבודת כוכבים).
סעיף ב
אם דרך ענבים בגת של עובד כוכבים שלא הכשירו, מותר, שהרי החרצנים והזגים יש בהם ס' כנגד קליפת הגת. אבל אסור להוציא היין דרך נקב שהיין של עובד כוכבים יורד בו, שהנקב אסור והיין היוצא משם צלול מבלי תערובת החרצנים.
הגה: ואם עבר והוציאו דרך הנקב, נראה לפי מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' כדלעיל סי' קל"ד, דכאן ג"כ כל היין שרי ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון. וע"ל סימן צ"ט.
סעיף ג
יין שניתן לקנקנים של עובד כוכבים שלא הוכשרו, ואחר כך הריק אותו יין ועירבו עם יין אחר מרובה שהיה לו בקנקנים אחרים כשרים, אם יש ביין השני ס' כיין הראשון, הכל מותר אפילו בשתייה. ואם יש ביין השני מים כדי שיעור ששה חלקים כנגד קליפת האסורים, ג"כ מותר הכל בשתייה ואע"פ שלא היה מים ביין הראשון.
סעיף ד
כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים, מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים, ובלבד שידיח בתחלה לחלוחי היין שעל פני הכלים. וכן מותר למלוח בהם.
סעיף ה
אם נתן יין בכלי אסור, לא נתיר לתת בו יין פעם אחרת, עד שיכשירנו.
סעיף ו
אין עובד כוכבים מסיח לפי תומו נאמן בהכשר כלים האסורים. (ועיין לעיל סימן קכ"ב כיצד נוהגין).