סימן רעא: העור שנכתבה עליו ושרטוטה, ודין הדיו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רעא: העור שנכתבה עליו ושרטוטה, ודין הדיו

סימן רעא: העור שנכתבה עליו ושרטוטה, ודין הדיו

 

סעיף א
אין כותבין ספר תורה על עור בהמה, חיה ועוף הטמאים; ולא על, עור דג, אפילו טהור. אבל כותבין על עור בהמה, חיה ועוף הטהורים, ואפילו עור נבילות וטריפות שלהן. וצריך שיהו העורות מעובדין על על ידי ישראל לשם ספר תורה, שיאמר בתחילת העיבוד כשמשים אותם לתוך הסיד: עורות אלו אני מעבד לשם ספר תורה.
הגה: ואם מעבדן עובד כוכבים, יסייע הישראל מעט (טור בשם ר"ב), בתחלה כשנתנו לסיד, ויאמר שהוא עושה לשם קדושת ספר תורה (ב"י), ויסמן אותן עורות שלא יחליפן העובד כוכבים, ולא חיישינן אח"כ שמא החליפן העובד כוכבים וזייף סימניו אחריו (הגהות מיימוני פ"א מהספר תורה). ועיין באורח חיים סימן ל"ב.
 
סעיף ב
צריך שיהו מעובדים בעפצא או בסיד וכיוצא בו, מדברים שמכווצים העור ומחזיקין אותו (רמב"ם ספ"א מהל' ספר תורה ד"ו).
 
סעיף ג
כותבין ספר תורה על הגויל, והוא העור שלא נחלק, וכותבין בו במקום שער. ואם כתב ספר תורה על הקלף, כשר, והוא שיהיה כתוב בצד הפנימי שכלפי הבשר.
הגה: וקלפים שלנו הם יותר מובחרים מגויל, וכותבין עליהם לכתחלה לצד בשר. ואין כותבין עכשיו על הגויל (ר"י מינץ סי' ט"ו). ואם שינה וכתב על קלפים שלנו במקום שער, פסול (א"ז הלכות תפילין). מיהו יש מקילין בזה (טור וע"פ עב"י).
 
סעיף ד
כתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף, פסול. אבל אם עשה חציו גויל וחציו צבאים, אע"פ שאינה מצוה מן המובחר, כשר. (ועיין לקמן סימן ר"ץ).
 
סעיף ה
ספר תורה צריך שרטוט. ואם כתבו בלא שרטוט, פסול. ולא ישרטט בעופרת וכיוצא בו, שצובע.
 
סעיף ו
ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים. (ולכתחלה טוב ליזהר שלא לעשות הדיו כי אם מדברים הבאים מן העץ) (כן משמע בזוהר פ' תרומה דף ע"ב ע"א). ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום, כשר. אבל לא בשאר מיני צבעונים, כגון האדום והירוק וכיוצא בהם, שאם כתב אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב, פסול.
הגה: וכן אסור לכתוב שום שם מספר עשרים וארבע ספרים, שלא בדיו (ר' ירוחם בשם אבן ירחי). ויש אומרים דלא בעינן דיו רק בספר תורה (במרדכי ה"ק).
 
סעיף ז
ספר תורה צריך לכתבו בימין. (יש אומרים שיש לכתוב בקולמוס של קנה (ולא בנוצה) (מרדכי פ"ק דגיטין).